נאשמת

אותו אני אוהבת,
עליו אני נלחמת,
אך איכשהו בסוף
אני זו שנאשמת…

עזבתי בשבילו הכל
אפילו שידעתי שאפול
אז איך אני זו שבשדה מדממת?
על אהבה אני משלמת..

ואף אחד לא רואה את השדים שהורגים..
אף אחד לא רואה את הכאב החזק שהוא השאיר בפנים…
שלאט לאט חותך אותי לרסיסים..

כל הזמן אותי שופטים
וכל הזמן עליי נוזפים
אך מהדמעות מתעלמים..

ולא משנה כמה אני נלחמת,
העיקר שאני נאשמת.