משפחה ~פרק 34~

הזמן טס,ליל כבר החלימה,חזרנו מהטיול,וחזרנו לשגרה,מינואר הגענו ליוני.ולא שמתי לב אפילו.היו ריבים,דמעות,צחוקים, ימי הולדת לכולם חוץ מימני,וחגגנו להם כל היום.וגם היה לליסה,אריק ולאלינור,אז הימים העברנו די בצער בקברם. עכשיו אנחנו סיימנו את הלימודים, ולאו עוזב את הפנימייה,ואנחנו עוזרים לו בקריירה של הפיצרייה.
"לאו!תדליק את האור!"צעקה ליל על לאו כשכל הפצרייה הייתה חשוכה.אחרי כמה דקות נדלק האור,וראיתי את הפצרייה, מלוכלכת כולה,ויש לה עדיין סימני שחורים מהשרפה."אולי לא נפתח היום את הפצרייה"אמר גריי לאט והסתכל על הקירות והתקרה."לא נורא,ננקה ונצבע הכל היום,ומחר נתחיל הכל"אמרה לילי בעידוד. "לאו, איך המטבח?"שאלתי והבאתי לכיוון המטבח, שביחס לכניסה היה נקי.הסתכלו בכל מקום,וראינו שהכל באבק, והיו כמה מקקים ועכברושים.ואז פתאום שמענו צרחה,של אליס. יצאנו מהר מהמטבח וניכנסנו למרתף שאליס הייתה בו.כל המרתף היה מקקים ועכברושים. היא מהר עלתה במדרגות ויצאה משמה. "נצטרך גם מדביר" אמרתי בייאוש."אין לנו ברירה,אני כבר מתקשרת" אמרה קורטני ולקחה טלפון לאוזנה."צריך לקנות חומרי ניקוי וצבע"אמר איאן כשהסתכל על המקום."לא צריך כזה הרבה, אני זוכרת במרתף של הבית שלנו, יש צבע ומברשות,ומנקה אבק, וגם מטאטא לקורי עכביש"אמר לאו עדיין מסתכל על התקרה. "מטאטא לקורי עכביש?" שאל אדמונד בבלבול. "כן, זה פשוט קש מקובץ בחוט,אבל אחרי פעמיים במקום הזה צריך לנקות את המטאטא" אמר טיפה בגועל והסתכל על פינות מלאות בקורי עכביש,ועכבישים."אוקיי אני לא יכולה להישאר כאן!"אמרה אליס, ונראה שהיא עמדה להשתגע."אליס תרגעי,הינה,עכשיו הולכים ללאו כדי לבדוק מה יש לו.אוקיי?"אמר גריי ודחף אותה ליציאה. "אני וקורטני נשאר כאן עד שהמדביר יגיע"אמרתי להם."אוקיי, אבל את לא רוצה לפגוש את אמה?"שאל לאו לפני שיצא."תשאיר לה ד"ש כרגיל" אמרתי בחיוך קטן. אחרי כמה דקות שמענו צלצול בדלת האחורית.נאלצתי לעבור במטבח,והרגשתי שדרכתי על משהו רך,ואז צמרמורת שלמה עברה בכל גופי.פתחתי את הדלת וראיתי גבר בן כ'20 שנות לחייו."אתם הזמנתם מדביר?"שאל בחיוך קל,ואז ראה עכברוש ומקקים רצים מאחורי."אני מבין שכן. איפה אני צריך להדביר?"שאל וניכנס."טוב,בכל מקום. ואם תוכל, כמה זמן ההשפעה של ההדברה תיקח עד שהכל ימות?"שאלתי אותו."אה,20 דקות בערך,נראה שהן כבר חצי מתות כאן.הכל מאובק,כמה זמן לא ניקו כאן?"שאל והעיף קורי עכביש שנתקעו בשיערו."מסוף דצמבר"אמרתי בהיסוס. "מעל חצי שנה המקום הזה היה סגור?" שאל ומבטו היה נגעל."טוב מה אפשר לעשות אנחנו למדנו.אז אתה תוכל להעיף את הגופות המתות?" שאלתי אותו בייאוש."את תצתרכי לשלם לי יותר"אמר באזהרה. "אנחנו יודעים"אמרתי באדישות."אנחנו?"שאל אותי כשראה שאין כאן אף אחד."אוקיי,אז מתברר שגם היא הלכה.טוב היו כאן עוד 8 אנשים אבל הם הלכו אחרי הצבע וחומרי ניקוי"אמרתי מסבירה. "אוקיי, אני צריך שתצאי,החומר יכול להיות מאוד רעיל לאנשים גם"אמר ושם מסכת גז על הפנים.אני יצאתי וחיכיתי בחוץ עד שכולם יבואו, או עד שהמדביר יסיים את העבודה.אחרי 45 דקות שנראו כנצח, המדביר יצא."אוקיי,הדברתי את המקום וניקיתי את הגופות.זה יעלה 100" אמר ונשם עמוק.'רק מאה?ואו,הוא זול.'חשבתי בהפתעה. בדקתי אם יש לי כסף, וראיתי שהיחיד שיש לי זה מאה. זה לטובת לאו.חשבתי והבאתי את השטר למדביר."תודה,עד ששוב יהיו לכם מזיקים"חייך חצי חיוך והלך למכונית שלו.ניכנסתי למקום,עדיין היה מאובק ומלוכלך, אך היה נקי ממזיקים,וגם לא הסריח.אחרי כמה דקות שטיילתי בפיצרייה לבדוק שהוא עשה הכל,שמעתי רעשים מהדלת.עליתי מהמרתף וראיתי את כולם ניכנסים."לקח לכם זמן!אני הייתי צריכה לשלם בכסף שלי למדביר. הוא גם הדביר וניקה את הגופות"אמרתי אליהם קצת כועסת."וכמה זה יצא?"שאל לאונרד."מאה"אמרתי והתיישבתי על קופסע שדי הייתה נקייה. "זה זול"אמרה אליס וסידרה את החומרים. "כן,אבל עדיין עכשיו אין לי כסף"אמרתי בייאוש קל. "אמה תחזיר לך כבר."אמר לאו מחוייך."טוב,אז בואו נתחיל לנקות!" אמרה קורטני."רגע צריך לסדר תפקידים."אמר אדמונד. "אני, גריי ואיאן ניהיה במרתף,וננקה הכל"אמר אדמונד אליהם, והם הרכינו את ראשם בייאוש."לאונרד,קטיה וליל תיהיו במטבח"אמר אדמונד אלינו. "מייק, קורטני ואליס אתם תיהיו בכניסה"אמר אדמונד אליהם,והם גם לא אהבו את מה שקיבלו."ואם מישהו מסיים ראשון,אז מתפצלים ועוזרים למי שעוד לא סיים"אמר לאו ולקח חומרי ניקוי. ניכנסנו למטבח,ועמדנו שמה,לא ידענו מה לעשות. "אני עם הרצפה"אמרה ליל ולקחה מטאטא רגיל."אני עם התקרה"אמר לאו ולקח את המטאטא לקורי עכביש,וחומר לניקוי רצפות."ואני את מה שנשאר"אמרתי בייאוש ולקחתי מטלית.כולנו התחלנו לנקות אזור כל שהוא במטבח.