מציירת דמעות

מצאתי לי תחביב חדש.
לצייר על עצמי.
ולא סתם לצייר ציורים חסרי משמעות. אני מציירת דמעות.
יש לי דמעות על הרגל ודמעות על הגב, דמעות על הצוואר ודמעות על היד.
יש דמעות גדולות, ויש כלאו קטנות המתאימות את עצמן למקום הקיים, גם אם הוא ממש קטן.
אני מציירת דמעות.
מציירת את כל הדמעות שזלגו לי כשהלכת, וכל הדמעות שממשיכות לזלוג לי כשאני רואה אותך כל הזמן.
אני מלאה בתקוות שאולי זה ירמוז לך שמשהו לא בסדר, אבל אתה אף פעם לא מבין. כבר התרגלת שאני מדברת על התאבדות, על חוסר בתזונה, על פגיעה עצמית.
לעולם לא חשבת שאולי זה רציני.
אז בינתיים אני מציירת.
מציירת דמעות.