מצב עיניים זזות

שאלתי את דוקטור שטרנליכט אם אפשר לקרוא לו כוכבי. הוא אמר לי להסתכל עליו ישר לשחור של העיניים שלו. הוא אמר שאם אני מסתכל אני בסדר, ואם לא אז צריך לשים אותי במחלקה סגורה לכל החיים. לא הסתכלתי, זה לא עניין אותי. השולחן היה מלא בבובות פלסטיק כמו אלו שמקבלים במקדונלד\'ס ואותי זה דיי הפחיד. הם הסתכלו עליי כאילו הן מן כנופיה שבאה לעשות קנוניה נגדי. כל העיניים שלהן היו עליי. עיניים זזות עיניים גדולות וקטנות וירוקות וכולן עם אישונים שחורים. שחורים משחור. על הקיר הייתה תמונה של פרויד אחד ועל הקיר מאחוריי היו ציורים של ילדים בני 4 שמטופלים אצלו. כשהסתכלתי לשם הפסיכיאטר אמר לי שאלו ילדים שהחלימו. עכשיו הם חיים חיים מאושרים והם אולי כבר בני עשרים או שלושים. אולי הם הגשימו חלומות. אולי הם כבר בקבר. אמא שלי הייתה לידי, בוכה וממלמלת משהו שנשמע כמו \"למה, ילד כל כך יפה. למה זה מגיע לי?\" אבל אני עשיתי כאילו אני בעולם הפנימי שלי וכאילו לא אכפת לי. באמת לא היה אכפת לי. שתגיד שאני פסיכופט, שאני מדביק עיניים זזות על מתגים. על נייר הטואלט ועל קערת הבונזו של הכלב. ואז היא טוענת שאני אומר שכולם בוהים בי. שהמתג מסתכל עלי, שמצלמים אותי מחרבן. היא הלשינה עליי לפסיכיאטר. אמרה שאני פרנואיד משהו, לא יודע. הוא שאל אותי אם אני יודע מה ההבדל בין מטוס לציפור, בין חולדה לעכבר. בין טוב לרע. כשלא ידעתי הוא אמר שלא נורא ואמא בכתה. הוא ביקש ממני לצאת ואני יכול להישבע שראיתי את העיניים של פרויד עוקבות אחריי בדרכי החוצה. \"תשמעי, זאת תסמונת נדירה. הילד שלך לוקה בתסמונת עיניים זזות. זה לא פשוט, צריך לטפל בזה לפני ש..\" לפני שמה? לא ידעתי. פרצתי את הדלת וזרקתי עליהם עיניים זזות שהשארתי בכיס של הקפוצ\'ון. היו שם איזה שלושים ארבעים עיניים. זרקתי על אמא ועל שטרנליכט ועל פרויד ועל הציורים של הילדים שהיו עצובים ועכשיו הם חיים את החלום. גם על הבובות זרקתי. עכשיו אם הוא יגיד לי להסתכל לו ישר בשחור של העיניים לא תהיה בעיה כי הוא פשוט מלא בהן. הוא צעק משהו שנשמע כמו \"ישר לאשפוז\" אבל אני תהיתי בנוגע לאם הייתי מכוער, אז זה היה מגיע לי?