מספיק לי רק לאהוב אותך…

אלכס קברה את פניה בידיה. היא ישבה מול המחשב שלה ,במשרד בקומה השביעית. אותו המקום בו היא ישבה בשלוש השנים האחרונות, בו היא עשתה בערך אותה העבודה יום אחרי יום. מקטלגת, מאפיינת, מסדרת, חווה דעת ,שולחת לאחראים, מקבלת תגובה וחוזר חלילה.
כן מקום העבודה של אלכס נשמע משעמם, אבל לא אלכס, היא לא בדיוק עכבר המשרד האפור שעובד תשע עד חמש, מתלבש בצבעי כחול-שחור-אפור, וחוזר הביתה בשש לבן-זוג והילדים. אלכס אף פעם לא רצתה את סיפור המשפחה המושלמת עם גדר לבנה סביב הבית וכלב. היא אף פעם לא חלמה על חתונה של נסיכות, על אף אביר על סוס לבן ועל שום קלישאה נוספת שניקח מסרט הוליוודי. אבל – היא עדיין בן אדם בנאלי בחלקו כמו כולנו והיא כן חלמה על אהבה. אהבה בכל הצורות שלה ,כל התנוחות שלה , כל הסטיות שלה, כל הרעות שלה וכל המחלות שלה. מה שבא – ברוך הבא. אלכס לא אמרה לא לאהבה כשהיא היתה באה בצורה של גבר שיושב לידה בפאב ומציע לה אקסטזי. לא אמרה לא לאהבה שמסתיימת בסקס על גג של בניין כלשהו בתל אביב, והיא לא אמרה לא לאהבה כשזו היתה בחורה סקסית בג'ינס דהוי וגופייה קטנטנה שנצמדת אליה במסיבת חנוכת בית של חברים.
היא השעינה את ראשה על ידיה – ברקות שלה דפקו כמה עשרות של פטישים קטנים. פטיש אחד בשם יין, עוד פטיש בשם צ'ייסר של וויסקי, פטיש אחר שהוא ג'וינט שהיא עישנה עם טוני לקראת סוף המשמרת שלו ב ( DSL(dirty secret love פאב, עוד פטיש בשם טל מסתכל אליה מהבר וקורץ, אה לא לא -זה לא פטיש, זה זכרון מתוק מאתמול. אלכס ציחקקה בינה לבין עצמה. בבוקר כזה (או כמעט צהריים), היא תמיד אמרה לעצמה את אותו הדבר – אוי למה שתיתי את הצ'ייסר האחרון, זה היה כ"כ מיותר. נכון – זה תמיד מיותר, אבל אלכס גרה בבניין שקומת המרתף שלו היא ה DSL פאב. פעם זה היה פאב שכונתי בלבד , אבל בכמה שנים האחרונות נהיה די פופולארי והוא פתוח כמעט עד הבוקר כל לילה. מה שיותר גרוע זה שהבעלים והברמן הראשי של המקום – טוני – זה השכן שלה מהקומה האחת-עשר, קומה אחת מעליה.
לטוני יש שיער שחור קצר ומבולגן, עיינים חומות ענקיות וגומות חן. החיוך של טוני לא ישאיר אותך אדיש אליו. ביקום שלו לא קיים רק טוני עצמו. קיימים שם עוד אנשים שאכפת לו מהם והוא מוכן לעשות הרבה בשבילם. בגלל זה כל בן-אדם שני שנכנס לפאב הוא חבר/מכר/ידיד – לטוני יש הרבה מכרים. הוא אחד מהאנשים האלה שמאמין שכל אדם הוא טוב ואם הוא אוהב אותך – הוא יתן לך את ההרגשה הכי טובה בעולם. הוא יכול להגיד דברים כמו "הבן-אדם הזה הוא אהבת חיי" וזה אפילו לא ישמע נדוש וצ'ייזי.
טוני ואלכס מאד קרובים , הם מכירים כבר יותר מחמש שנים – הרבה שיחות ונשיקות זרמו בין שני אלה. הנשיקות הן רק בשביל הכיף, אחרי משקה אחד יותר מדי או סתם להפגת הבדידות. אלכס לא תוכל לקבל יותר מזה מטוני ,שכן אין לה את הציוד המתאים. טוני לא מתנגד לסטוצים עם נשים ,אבל רק גבר יוכל לכבוש את לבו. את זה הוא יודע מגיל 13 ולא מתבייש בכך – כולם יודעים זאת. ב DSL אין אהבה אפלייתית, כולם מתקבלים בברכה – זוגות סטרייטים, זוגות גייס ומה שביניהם.
אלכס היתה מהמבקרים הראשונים והכי נאמנים של DSL, גם כשהמקום עמד ריק במשך חודשים. טוני סיפק לאלכס משקאות על חשבון הבית ואוזן קשבת ואלכס סיפקה לו חברה ,תובנות ופרטנר טוב לבירה, או לג'וינט או לשורת קוק מזדמנת.
אלכס לא נרקומנית כמובן, לאבד את הראש על חומר כימי מדי פעם לא הופך אותך לנרקומן. אלכס גם לא אלכוהוליסטית. טוב, לא במובן הישיר של המילה – אם צריך להתנזר זמן מה מאלכוהול, אז היא מסוגלת, אבל אם, במקרה, לא צריך, אז למה לא לשתות כוס יין (או ארבע) בימי שני ,או שלישי או חמישי, וכמובן בשישי. אלכס יודעת לחיות את החיים, לא מוותרת על אף תענוג, לא שמה לעצמה גבולות – יגידו חלק מהאנשים. חלק אחר יגיד -איך הבחורה הזאת מבזבזת עצמה לדעת! הרי בסוף היא תסיים בשום מקום!
אבל אלכס חיה בכל הכוח את הסטנדרטים שהיא קבעה לעצמה. אין פה טוב ואין פה רע. אין לה שאיפות, או מבט ממוקד אל העתיד, מבחינתה זה גם לא נחוץ, עכשיו זה מה שחשוב. אהבה ממוסדת?! לא תודה. ולגבי מוסר- המוסר היא בעיני התבונן. היא לא אגואיסטית, לא חושבת שהיא מרכז היקום, אך היא לא בהכרח תתנהג בהתאם לסולם המוסרי שלך, או של החברה – לה, יש אחד משלה.
היא מחייכת לעצמה מאחורי כפות הידיים שלה, כשהיא נזכרת איך טל נראה אתמול, איך חולצת הטורקיז המכופתרת התהדקה על שרירי הזרוע שלו כשהוא עבד מאחורי הבר, איך השיער השטני שלו הבהיק מזיע בקצוות לאחר שהתרוצץ במשך כמה שעות, ואיך העיניים הכחולות שלו הסתכלו עליה כשהוא לקח הפסקה ולגם מהבירה שלו. הרגשה מהדהדת התרחבה אצלה בבטן, עד שהגיעה ללב שלה ולראות ולמפשעה, וגרמה בכל מקום לאקו ולפולסים של דם.
זה לא היה הזמן או המקום, אבל אלכס המשיכה לחשוב על טל, איך לפעמים, או בעצם באופן די קבוע, כשהלילה אפל והכל דומם, כשאף אחד לא רואה ולא שומע – למעט קירות דירתה ,בקומה העשירית, בחדר שינה אשר נמצא בדיוק מתחת לחדר שינה של טוני – טל מצמיד את פיו אל פיה ,את הגב שלה אל הקיר, ואת הרגל שלו בין הרגליים שלה, ונותן לה לאכול אותו בנשיקה.
אלכס זזה קצת בכיסאה, והידקה את הירכיים שלה חזק חזק, כשהיא ממשיכה לחשוב על טל ,ידיו השזופות מצמידות את ידיה למיטה חזק בזמן שהוא מעליה. הוא לא סוגר את העיניים אף-פעם, הוא תמיד מביט ארוכות לתוך העיניים הירוקות של אלכס בזמן שהוא חודר אליה, וגורם לה כמעט להתפתל מבושה תחתיו… אבל רק כמעט. בפעם האחרונה שהוא היה אצלה, אחרי הסקס, הוא שכב לידה על גבו, ידו השמאלית מתחת לראשו, עיניו עצומות וחצי חיוך מרחף על פניו. באצבעות ידו הימנית הוא ליטף לאט את בטנו, למטה-למעלה, ולפעמים היד שלו ירדה עד האיבר שלו, וליטפה גם אותו בקלילות. אלכס התבוננה בו. כמעט כאב לה לראות אותו. היא רצתה לזנק עליו, לאזוק אותו למיטה ולנשק כל סנטימטר וסנטימטר בגוף היפהפה שלו, והכי חשוב – לעולם לא לתת לו יותר ללכת. אבל השעה היתה כבר שלוש בבוקר, ואחרי דקה טל פתח את עיניו. הם הלכו קצת מכות במיטה ואחרי זה קצת נשיקות- ואז הוא התלבש, קרץ לה, ויצא אל החיים האחרים שלו. עדיף שכך, אלכס לא מעוניינת באהבה ממוסדת.
סנאפ! היא הורידה את הידיים, פתחה את העיניים והתישרה בכיסאה. זהו ,מספיק לחשוב על טל. טל זה תיק. הוא בא פעם בשבוע, אבל נותן חומר למחשבה שמספיק למספר שבועות. טל גם לא שלה, הוא פשוט אחת מהאהבות האלה.
***
אלכס פתחה את עיניה לאט והסתכלה על השעון. השעה היתה אחת-עשרה בערב. אויש – צריך לקום. באחת-עשרה וחצי היה לה דייט ב DSL. טוני כבר במשך זמן-מה סיפר לה על ידידה שלו בשם אנה, שהוא מת להכיר לה. כשאלכס ירדה ל DSL – באיחור של 10 דקות – אנה כבר ישבה ליד הבר ושוחחה עם טוני. המקום שרץ בני-אדם, היא בקושי הצליחה לפלס דרכה אל הבר. צוות המלצריות התרוצץ בקדחתנות בכל הפאב, הברמנים התנגשו זה בזה וצעקו כדי להתגבר על רעש המוזיקה. טוני היה רגוע, למרות כל המיני-כאוס שהתרחש אצלו בבר. הוא ניהל שיחה ערה עם בלונדינית חמודה, בעלת עיניים בצבע דבש ושתה בירה מכוס של ליטר. אלכס הצטרפה אליהם ותוך זמן קצר השיחה זרמה בינה לבין אנה עד כדי כך שהן אפילו לא שמו לב שטוני השאיר אותן לבד. בכוס הבירה השלישית שלהן, אלכס ואנה ישבו על כסאות הבר הגבוהים, כשבירכהן צמודות זו לזו וידיהן -זו על ירכיה של זו. הפנים שלהן היו מאד קרובות, והפוני הארוך של אנה דיגדג את אפה של אלכס. אלכס באה להסיט את הפוני של אנה לצד, כשזו התקרבה אליה ונישקה אותה. הלשון של אנה היתה ממש קטנה, אבל נעימה, אלכס שמה את ידיה על פניה של אנה וקירבה אותה עוד יותר אליה. כשהן סוף-סוף התנתקו, אלכס שמה לב מזוית עינה שטל מסתכל עליהן. יותר נכון להגיד, תוקע בהן מבט רצחני. אלכס הכירה את המבט הזה בעל-פה. עוד סצינת קנאה בדרך – מבית היוצר של טל. אלכס התעלמה ממנו והמשיכה בדייט שלה. היא אפילו הגדילה ראש והזמינה להן בקבוק שמפניה, ודאגה להתנשק עם אנה בסופה של כל כוס, למורת רוחו של טל.
באמת מה הוא חושב לעצמו – המחשבה הזו כל הזמן התרוצצה לה בראש. הוא מפיץ פה את שמחת הזוגיות שלו לכל עבר, ולי אסור אפילו להמזמז עם אף-אחד?! זה אבסורד! – אלכס לא יכלה להירגע, היא לא שמעה יותר מילה ממה שאנה אמרה. אני אפילו לא "שייכת" לו. אני לא באמת שלו והוא לא שלי – היא המשיכה לטחון לעצמה. אלכס צדקה, כמובן. לטל היתה זוגיות יציבה ומוצהרת עם טוני, מזה כמה שנים. הם היו ה – sweethearts של המקום הזה. עד כדי כך, שלפעמים,כשהמקום היה מפוצץ באנשים, וטל וטוני היו נעצרים לרגע בבר ומתנשקים, כל המקום היה צועק "אווווו" ומביך אותם.
אלכס וטוני – שני החלקים של טל – סבלו במידה שווה מהקנאות שלו. רק שבזמן שהמריבות עם אלכס נעשו בפרטיות הדירה שלה ורק עלו לטונים גבוהים, המריבות עם טוני כמעט תמיד נעשו בפרהסיה והגיעו לידי כך שטל דוחף – ופעם גם ניסה לתת אגרוף – לכל גבר שניסה להתחיל עם טוני.
גם טוני וגם אלכס פותו לתוך כלוב מזהב, שאת סורגיו הנוצצים הם לא יכלו לראות. פנים הכלוב היה מכוסה בתמונות פניו של טל, גופו , תמונות מאושרות שלהם יחד, במיטה ומחוצה לה. הקנאות של טל החמיאה להם והכעיסה אותם בעת ובעונה אחת, אבל יותר מזה – היא החזיקה אותם בכלוב ומנעה מהם להימלט.
טוני, אמנם כעס מאד על טל על הקטעים המסריחים האלו, אבל תמיד סלח לו מהר, וזה לא הוריד ולו במעט מאהבתו אליו. טל היה הגבר, שטוני חיכה לו כל חייו.
לפני מספר שנים כשטל נכנס, באמצע היום לבר לחפש עבודה, טוני נתן לו את העבודה ישר – בליבו – עוד לפני ששמע מה הבן-אדם הזה יכול לעשות. לטל היתה נוכחות. כל צעד שלו שידר בטחון עצמי, והוא לעולם לא דיבר בטון מתנצל. הבן-אדם הזה ידע מה הוא שווה והוא שידר את זה לכל הסביבה.
האמת שטוני לפעמים התחרט על כך שהוא שכר את טל. הוא לא התכוון לפטר אותו בשום אופן – גם אם הוא רצה ,הוא פשוט לא יכל – אך לא פעם ולא פעמיים הוא גרם לו לשברון לב לא קטן.
הפופולאריות של טל היתה כמו אש בשדה קוצים. די מהר טוני שם לב שפעמים תכופות, טל מסיים את המשמרת ביחד עם אחת המלצריות, שם לה יד על הכתף והם יוצאים ביחד מהפאב. אם טוני היה בן-אדם קטנוני, והיה מפטר כל מי שטל היה איתו באינטראקציה מינית כלשהיא – הוא היה נשאר ללא צוות.
ולא רק עם המלצריות טל ניהל מגעים – בערבים עמוסים הוא יכל להיתקע שעה ליד שולחן של בנות. אחר-כך טוני היה שומע את שאר הברמים בבר מרכלים –
"טל סיים את המשמרת? – כן, בדיוק ראיתי אותו מתנשק בחוץ עם הבלונדינית – מה? אני ראיתי אותו מתנשק ליד השירותים עם הברונטית – רגע, כשהוא ליד השולחן שלהן, הוא התנשק עם שניהן…"
טוני נמנע משיחות כאלה. כל שמועה כזו, סדקה אותו עוד קצת מבפנים, והוכיחה לו , שלו – לעולם לא יהיה סיכוי עם טל. עד שפעם אחת, בערב שקט למדי בפאב, בשתיים בבוקר, בסוף המשמרת , טוני קלט את טל עומד ליד דלת היציאה עם בחור שטוני הכיר טוב מאד. טל עזר לו לשים על עצמו את מעילו, וכשהבחור הסתובב , הוא שם לטל יד על המותן. טל נראה נינוח בסיטואציה המוזרה הזו, "זורם" אפילו. אחרי שיחה קצרה, שניהם יצאו מהפאב והמשיכו לאותו כיוון.
יום למחרת טוני הסתובב כולו מהורהר ורק חיפש הזדמנות לדבר עם טל בפרטיות. לבסוף הוא תפס אותו לבד, מנקה את ברזי הבירה. טוני נשען על הדלפק ליד טל.
"תגיד ,יש מצב שאתמול ראיתי אותך יוצא מפה עם עמית?",
"כן, יש מצב" ענה טל והמשיך בעבודתו.
"אתה יודע שהוא גיי, נכון?"
טל סובב את פניו לטוני – "כן, אני יודע" הוא חייך וקרץ לו.
"אז רגע…, אתה בקטע של גברים גם?!" שאל טוני בקול שקט.
"אני נהנה מכל העולמות, לא מסרב לעצמי בשום דבר".
פתאום טל התקרב לטוני, ואמר כך שרק טוני יכל לשמוע –
"אתה יכול להרגיע את הזקפה שלך, הוא לא זיין אותי אתמול", טל חייך אליו שוב והלך.
טוני נותר לעמוד במקומו, סמוק מעט, מהשיחה הלא יאה הזאת שהוא ניהל כרגע עם העובד שלו. כללי המשחק השתנו. טל משחק עבור אותה הקבוצה! זה היה גילוי מרעיש עבור טוני, למשך מספר ימים אפילו היה לו מצב רוח טוב במיוחד, וכולם הקניטו אותו – מי המאהב המסתורי שגורם לו להיות שמח כל-כך. גם טל הקניט אותו, במשפטים כפולי-משמעות, שרמזו לטוני, שטל יודע שהוא היה רוצה אותו בתור מאהב מסתורי. אך, עד מהרה הכל חזר לקדמותו. טל המשיך בהשתובבות שלי עם עובדי ובאי המקום – רובם נשים – וטוני נותר להיות באותו מקום חשוך שהוא היה בו תמיד. במקום שאף-אחד לא רצה אותו, במקום שהוא שנא את עצמו, המקום שהוא הרגיש בו הכי נוח.
המפנה בסיפורנו הגיע ערב אחד – כאשר כולם ראו את טוני יוצא בזעם, מסיבה לא ברורה, מהפאב ונעלם. זמן-מה לאחר מכן גם טל נעלם לכל המשמרת. יום למחרת שניהם הגיעו לעבודה, ולא אמרו מילה לגבי הלילה שעבר. בשבועות הבאים, טל נראה פחות מתקשר עם בנות המין השני, ושקוע יותר בשיחות עם טוני. חדי העין שמו לב שטוני היה עובר הרבה ליד טל, ומעביר עליו את ידו בחיבה יתרה, ושניהם נשארו כמעט כל ערב, האחרונים בפאב. כולם צדקו במה שהם חשבו, טל נשאר לישון אצל טוני כל יום. אבל אף אחד לא ידע מה גרם למפנה החד הזה ביחסים ביניהם. כל המצב הפתיע גם את טל. וטוני? הוא ריחף על עננים סגולים וצמריריים. דפק חיוכים לכל הצוות, כל המשמרת גם כשהמצב היה קטסטרופלי. חילק דרינקים בחינם לכל מי שישב על הבר וצ'יפר במנות אוכל קטנות, זוגות מאותו המין. אף-אחד לא זיהה אותו יותר, הוא נראה כמו טוני, אבל.. מאושר פתאום.
לאחר מספר חודשים טל עבר לגור עם טוני, והם יצאו בתור זוג לכל מי שרצה ולא רצה לדעת. אבל לא הכל עבר כל-כך חלק. אמנם כלפי חוץ, כל צוות העובדים של DSL, לא הראה התרגשות מיוחדת, אך מתחת לפני השטח רחשו הלשונות הרעות. בהתחלה אלו היו כמה בדיחות מרושעות בכיוונו של טל (טוני הוא הבוס אחרי הכל), שאפילו לא נאמרו בנוכחותו, והגיעו אליו רק דרך שמועות. טוני באמת ניסה להקל על טל את כל המצב –
"טל, אתה צריך להתעלות מעל האנשים האלה",
"אני מתעלה טוני",
"אל תיתן להם להוריד אותך לרמה שלהם",
"אני לא אתן להם טוני",
"תראה להם שאתה גאה במה שאתה והם יכבדו אותך",
"אני גאה במה שאני. אין בעיה טוני".
התרפיה הנפשית החזיקה מעמד בדיוק יומיים.
טוני היה באמצע פגישה כשהוא קיבל שיחה בהולה מאחת המלצריות,
"טוניייייי!!!!!" נשמעה צווחה כשהוא ענה לטלפון , "תבוא מהר לפאב! הם שברו פה את הכוסות! הוא הולך להרוג אותו, הוא משוגע!"
"מי? מי הולך להרוג את מי?" שאל טוני, אפילו שהוא כבר ניחש את התשובה.
"טל! הוא הולך להרוג את יואב!"
כשטוני התפרץ מבעד לדלת של ה DSL, הוא לא האמין למראה עיניו. הרצפה היתה מלאה בכוסות שבורות. כל אנשי הצוות עמדו במרחק בטוח מטל, והתלחששו בינם לבין עצמם. טל עמד עם ידיו על מותניו והסתכל על הרצפה. כשהוא ראה שטוני מתקרב – הוא חייך אליו, חיוך מסופק כמעט. ירד לו דם מהגבה הימנית, וחולצת הטריקו השחורה שלו היתה קרועה מהצווארון עד החזה. על הרצפה התגלגל יואב, ידיו על אפו – היה לו דם על הסנטר ועל הידיים, וגם כמה חתכים על הזרועות, מכל הזכוכיות שהיו פזורות על הרצפה.
טל הסתכל על יואב ואמר – "הומו-כן, סיסי – לא" ואז הוא חייך חיוך ענק לטוני ואמר
"אני חושב שעכשיו הם יכבדו אותי". טוני היה המום. הוא רצה להוריד לטל כיסא על הראש, ולהוריד את החיוך הדבילי הזה מפניו. מאוחר יותר טוני ישמע את כל הסיפור, בתוספת פרשנויות אישיות, מכל הצוות. מסתבר שיואב ועוד כמה חברה, קיבלו אומץ והחליטו להגיד לטל כמה דברים בפנים – ותוך שניות המקום הפך לעיי-חורבות. טל תפס את יואב בחולצתו ודחף אותו אל הבר. בתגובה יואב תפס את טל בחולצה – ובכל הדחיפות והבלאגן, הם הפילו מגש שלם של כוסות נקיות. יואב נתן אגרוף לטל ופתח לו את הגבה, וטל הפיל אותו אל הרצפה והכניס לו אחד ישר לאף! פה המכות הסתיימו. יואב התגלגל על הרצפה וקילל, וטל פשוט עמד מעליו וחייך.
יואב כמובן לא חזר לעבוד ב DSL, וטוני אף נתן לו מענק עזיבה נדיב – כי, שברו לו את האף אחרי הכל.
לא נעים.
במהלך השבועות הבאים עדיין היתה תסיסה בצוות – כולם דיברו על המכות בין יואב וטל, השוו רשמים וסיפרו איפה הם עמדו כשזה התרחש. כאילו, לאף אחד כבר לא היה אכפת שטל הומו, וממה המריבה הזו בכלל התחילה. אח"כ כולם חזרו לשגרת חייהם המשעממת, והכל חזר להתנהל כרגיל.

טל אף-פעם לא תיאר לעצמו שמצב כזה יכל לקרות. כן, הוא אהב לחגוג – גם עם גברים מדי פעם, אבל מערכת יחסים?! ועוד עם גבר??? אלוהים, מה שאמא שלו תגיד…
אבל הוא באמת חיבב את טוני. חיבב אותו מאד מאד. הוא הרגיש טוב כשטוני היה בסביבה, הרגיש טוב להיכנס איתו למיטה, וזה הרגיש לו ממש טוב כשטוני היה מעיר אותו בבוקר בנשיקות, ולפעמים גם בדברים נועזים יתר. אבל בשונה מטוני, טל לא וויתר על צד ההטרו שלו לחלוטין. חלק קטן מנשמתו נשאר נאמן לגוף הנשי, והגוף הזה היה – אלכס.
באותו הלילה, טל ראה איך אלכס ואנה הולכות למעלית מחובקות. במשך שארית המשמרת הוא התרכז בעבודה, ולא דיבר עם אף אחד חוץ מטוני – כדי לא לעורר שאלות מיותרות. בארבע בבוקר, אחרי שהוא ווידא שטוני ישן. טל התלבש בשקט, ירד לקומה העשירית ודפק על דלתה של אלכס.
כשאלכס פתחה את הדלת היא היתה לבושה בכותונת לבנה וקצרה. גופה הדק השתקף מבעד לבד הלבן. שיערה השחור הארוך היה פרוע מעט, והיא הסתכלה על טל בהפתעה. הוא נכנס בלי שאלות וסגר מאחוריו את הדלת. "אנה ישנה, אז תהיה בשקט, בסדר?" מיהרה אלכס לומר.
טל עמד מולה, ידיו בכיסי מכנסיו.
"שכבת איתה?"
"זה לא עיניינך!" ענתה אלכס בהתרסה. היא עמדה זקופה לאורך כל המטר שישים וחמש שלה, ושילבה את ידיה על חזה. היא נראתה כמו ילדה קטנה וזועפת, כשעמדה ככה מול טל, אשר התנשא לגובה של מטר שמונים ושמונה.
"את באמת חייבת לקפוץ למיטה עם כל מי שנראה לך נחמד?" הוא שאל בזלזול.
"כן טל. אני מזדיינת עם כל מי שמחייך אליי. כזאת אני – זונה. בשבוע שאני שוכבת איתך, עוברים פה עוד 10 אנשים", אלכס באמת היתה צריכה להפסיק לדבר בנקודה הזו, כי כל מילה נוספת שהיא הוציאה מהפה , שטפה את עיניו של טל באדום – עד שלבסוף הוא תפס בגרונה והצמיד אותה בכוח לקיר. אלכס שתקה עכשיו והביטה בו בהתגרות. בוא נראה למה אתה מסוגל – אפס, לוזר, אתה לא מפחיד אותי! – כל זה ניבט ממבטה של אלכס, וטל מחץ את הגרון שלה עוד ועוד ועוד – רק למחוק את המבט הזה מפניה – עד שאלכס התחילה להשתנק ולהיחנק.
הוא שיחרר את הלחיצה , אך המשיך להצמיד אותה לקיר, בזמן שהוא פתח את מכנסיו. לאחר מכן , הוא הרים אותה עד מותניו וחדר אליה. גופו הצמיד אותה לקיר והיא חיבקה אותו חזק, בזמן שהוא הרים והוריד אותה על איברו – בהתחלה לאט, ואח"כ בקצב הולך ומתגבר.
כאשר הכל נגמר, טל ישב על הרצפה, נשען בגבו אל הקיר ורגליו פרושות לפנים. אלכס התכרבלה עליו. ראשה היה מונח על כתפו הימנית, והיא ליטפה את חזהו באצבעותיה. טל לא יכל להגיד לה שהוא חושש מהרגע שבו היא תמצא בן או בת זוג קבוע. היתה ביניהם הבנה מלאה, שניהם חלקו את אותה השקפת-חיים. בעצם, במובן מסויים, הם היו כמעט אותו בן-אדם – לפחות עד שטל מצא את עצמו במערכת יחסים עם טוני. ואם זה קרה לטל , אז זה יכול לקרות גם לאלכס. ואז פיסת ההטרוסקסואליות הקטנה שנשארה בו תיעלם מחייו! ו… איפה זה משאיר אותו בעצם?!
"אני מצטער שהכאבתי לך… אני פשוט בן-זונה מטורף לפעמים". זה היה כל מה שטל הצליח להגיד לה.

***
השעה היתה ארבע בבוקר. טוני ישב בחדר הרחצה על הרצפה, נשען בגבו אל האמבטיה. הוא החזיק באצבעותיו להב של כלי גילוח -כזה שהיו משתמשים בו בשנות ה -80 – ושיחק בו. החתכים על החלק הפנימי של ירכיו החלימו מזמן, הן היו עכשיו רק צלקות לבנות שמקשטות – בטור מסודר- את העור.
"מה אתה הומו?!" קולה של ליזה הדהד בראשו. הם היו בני 16 וישבו בגינה מאחורי הבית שלה. זה מה שהיא אמרה כשהם הראו זה לזה את החתכים שלהם.
"מה?!" אמר טוני בקול מבוהל.
"מה אתה לא יודע שרק בנות חותכות את הירכיים שלהן?! גברים- חותכים את הידיים, עדיף מתחת למרפק", קבעה ליזה.
"אבל, אז כולם יראו…" התפלא טוני,
ליזה הביטה בו במבט משתאה "דאא, אז למה אתה עושה את זה?"
טוני חייך לעצמו כשהוא נזכר בשיחה הזו. למה הוא עשה את זה באמת? הוא כבר לא זכר. היה נדמה לו שבגיל 16 זה היה חלק ממרד הנעורים שלו – כאילו להיות הומוסקסואל לא היה מספיק מרדני בשבילו , היה עליו להביא את המרד שלו לרמות חדשות. אבל למה הוא המשיך לעשות את זה – בתדירות יותר נמוכה אמנם – בשנים-עשר השנים הבאות… טוני אמר לעצמו שזה פשוט הרגל. כששום דבר לא הסתדר וכאב, כאב לו הכל מבפנים – הרגשת הלהב על העור והכאב החד שבא לאחר מכן, פשוט מחק את כל שאר הרגשות ואפילו הרגיע אותו. הוא היה מרגיש את החתך בוער על גופו, ובכאב המתגבר ככל שהוא התרכז במקום הזה יותר ויותר ופופ! כל שאר הדברים הרעים והמטרידים בחייו, היו נעלמים בין רגע, וזו היתה הרגשה מדהימה.

עברו שלוש שנים מאז היום האחרון שטוני חתך את עצמו.
***
זה היה יום שישי, בערב תוכננה מסיבת תחפושות ב DSL ולטוני היה הרבה עבודה. כל הבוקר הוא ניהל שיחות עם ספקים, קיבל הזמנות וחילק פקודות. שאר צוות המלצריות והברמנים – טל ביניהם – התרוצצו בזמן שהם מנקים ומעצבים את הבר, עפ"י הפקודות שטוני זרק לכל עבר. הוא היה במצב רוח מעולה, מאושר כמעט – בגלל מה שקרה בלילה הקודם.
הוא וטל היו האחרונים שנשארו בבר כדי לנקות ולסגור, ולטוני היתה הרגשה שטל בכוונה יוצר את המצב הזה. שאר הברמנים כבר הלכו מזמן, וטל עשה את העבודה שלו מאד מאד לאט. טוני סיים לשטוף את כל הכוסות, ניגב את ידיו והסתובב כדי לצאת מאחורי הבר, כשטל פתאום חסם לו את הדרך.
טל לא אמר מילה ,הוא רק חייך, והתקרב לטוני עד שהוא היה חייב לסגת לאחור. טל הצמיד אותו בעדינות לקיר שמאחוריו. ליבו של טוני פעם כ"כ חזק, שהיה נדמה לו שהוא שומע הד באוזניו. הבן אדם הזה, משאת נפשו, מושא חלומותיו הנואשים ביותר, היה כל כך קרוב וכל כך נגיש, שטוני לא האמין שזה באמת קורה לו. טל שם את ידיו מאחורי הראש של טוני, קירב אותו אליו והעביר את לשונו על שפתו התחתונה, הוא התרחק לשנייה כדי להסתכל על פניו של טוני – ואז נישק אותו.. לאט. וזו היתה הנשיקה הכי טובה בחייו של טוני …
השפתיים של טל היו כל כך רכות ,הטעם שלו היה מתוק כמעט, גופו הקרוב פלט כמות אדירה של חום. טוני הרגיש שהראש שלו סחרחר, כאילו החדר מסתובב סביבם – שהנשיקה הזו לא תגמר לעולם – הוא תפס את מותניו של טל וקירב אותו אליו בלי יותר מדי התנגדות. לבסוף שפתיו של טל התנתקו משלו וטוני נאלץ לחזור אל המציאות. עינים כחולות בהו בו בשאלה כשהוא סוף סוף שב ופתח את עיניו, "תגיד משהו…" מלמל טוני במבוכה וחייך, טל חייך אליו בחזרה "אני צריך לזוז, נתראה מחר", הוא הדביק לטוני נשיקה מהירה על השפתיים, הסתובב והלך.
יום למחרת טוני וטל עבדו ביחד כמעט כל היום בבר- לא היה משהו מיוחד, חוץ מזה שטל תפס את טוני בוהה בו מספר פעמים, ופעם אחת טוני עבר ליד טל ודאג להשתפשף בו.
בשעה שמונה בערב ראשוני הבליינים החלו להגיע לפאב, וטוני ירד למחסן כדי להביא חבית חדשה של קרלסברג. בהתקרבו למחסן הוא שמע קולות עמומים בוקעים ממנו, טוני חייך, זו לא הפעם הראשונה שהוא תופס את העובדים שלו מתמזמזים במחסן, אלוהים יודע כמה פעמים הוא תפס שם את טל עם דנה, עם לארה ,עם לייני ועוד בנות שעבדו אצלו בשנה האחרונה שאת שמן הוא אפילו לא זכר. פעם אחת הוא אפילו תפס את טל עם דנה ולארה ביחד – לא הלך שם משהו רציני מדי, טל פשוט עמד עם ידיים שלובות על חזהו והתבונן בלארה ודנה מתנשקות.. כשהן טופלס והחזה שלהן מתחכך זה בזה.
הבנות היו מאד נבוכות מכל העניין, הן התחילו להתרוצץ ולהתלבש מהר ולהסביר אפילו יותר מהר שזה לא מה שזה נראה ,והן בכלל בהפסקה, ויש להן זכויות בתור עובדי המקום לצאת להפסקה – רק טל לא אמר מילה. בתוך כל הבאלגן, הוא המשיך לעמוד בדיוק באותה תנוחה, כשחצי חיוך מרוח על פניו, ועיניו נעוצות בטוני בהתגרות. היה לו מבט כמעט מאשים, כאילו טוני הרס לו פה את השלישייה, כאילו הוא לא בא לעבוד פה, אלא רק לחפש עם מי אפשר להתמזמז כאן. טוני היה בהלם מכמה הבן אדם הזה מרשה לעצמו, טל פשוט הופך את המקום הזה לבית זונות! והוא לא יעבור על זה בשתיקה. לשבוע הבא הוא נתן לטל רק 2 משמרות – וגם לבנות, כמובן, עונש קולקטיבי אחרי הכל – הוא דאג שהן יהיו המשמרות השנואות והקשות ביותר בשבוע, והוא הריץ את טל ללא הפסקה במטלות שונות ומשונות, רק שלא ימצא את דרכו למחסן עוד פעם… הוא עשה את זה אפילו שזה שבר לו את הלב לא לראות את טל כמעט כל יום.

בעודו נזכר בכל הדברים שקרו במחסן, טוני פתח את הדלת לרווחה והחיוך -יחד עם המצב הרוח הטוב שלו – נעלמו קליל. טל ולייני עמדו קרוב מאד זה לזה והתלחשו, הם הסתובבו בוואת אחת לכיוונו של טוני, "סס..סורי" סינן טוני וסגר את הדלת בטריקה. הוא יצא במהירות מהבר, נכנס לחדר המדרגות ורץ את כל המדרגות לקומה האחת עשר. בסלון שלו הוא התהלך מצד לצד ומילמל לעצמו קללות – הבן-זונה הזה, הבן-של-אלף-זונות, ההומו המזדיין הזה, הוא משחק בי, הוא.. הוא.. פשוט נהנה להשפיל אותי!
הדבר שטוני הכי רצה לעשות, זה לתפוס את טל ולהכניס לו אגרוף. ואז עוד אחד, ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ,עד שתווי-הפנים שלו יתעוותו לבלי הכר, וכל הפנים שלו יהפכו למשהו מדמם ובלתי מזוהה, ושהוא לא יוכל לשחק יותר באנשים לעולם.
ואז טוני נכנס לחדר האמבטיה, פשט את מכנסי הג'ינס שלו, וחתך חתך עמוק ומהיר על הירך הימנית שלו. הוא נשכב על הרצפה הקרה, הלהב האדום נשמט מבין אצבעותיו, והדם נזל עליו והכתים את רגלו ואת בטנו. אבל לא היה אכפת לו, האמת היא שהוא הרגיש הרבה יותר טוב עכשיו. טל לא רוצה אותו, הוא סתם עוד מישהו בשבילו שאפשר להתמזמז איתו. טוני רגיל לתבוסה הזאת, אין ממה להתרגש.

לטוני לא היה מושג כמה זמן הוא שכב על רצפת האמבטיה – שעה או חמש שעות, הרגישו אותו הדבר מבחינתו.
אוי שיט – הוא נזכר במסיבת התחפושות בבר שלו. טוב, אף אחד לא צלצל עדיין, זה בטח אומר שהם מסתדרים. דפיקה נשמעה בדלת – או שלא. "רגע" , צעק טוני, ושטף את רגליו ואת בטנו מהדם שנזל עליו. הבוקסר שהוא לבש היה מספיק ארוך לכסות את החתך, לכן הוא ויתר על הג'ינס והלך לכיוון הדלת. להפתעתו בדלת עמד טל ,לבוש בבוקסר שחור, גופייה שחורה וגלימה שחורה וארוכה – תחפושת ה"באטמן-חשפן" שטוני אמר לכל הברמנים שלו ללבוש לרגל המסיבה.
"אתה נראה כמו אידיוט" ירה לעברו טוני והתרחק מהדלת. "אהה, אני רוצה להזכיר לך, שזה היה הרעיון שלך שכולנו נתלבש ככה" צחק טל.
"מה אתה רוצה?" טוני עמד עם ידיים שלובות על החזה, במרחק בטוח מטל.
"אה, טוני טוני טוני, מה שראית במחסן זה אותי ואת לייני מדברים, וזה כל מה שעשינו. אני מודה שמספר פעמים עשיתי גם דברים אחרים במחסן, אבל הפעם זה לא המקרה. לייני רצתה לספר לי משהו לפני תחילת המשמרת, וזה המקום היחיד שיש בו פרטיות", טל צמצם את המרחק ביניהם בעודו מסביר מה קרה.
"לא אכפת לי מה אתה עושה" טוני ניסה לשוות לקולו את הנימה הכי חוסר איכפתית שהוא הצליח לגייס.
"אה באמת?!" ציחקק טל " בגלל זה ברחת לכאן ליותר משעתיים כבר?"
טוני לא ענה.
טל התקרב אליו בצעדים בטוחים ומהירים – טוני הפנה את מבטו ממנו ובא לסובב אליו את הגב, כשפתאום הוא הרגיש יד חזקה על עורפו שמושכת אותו, ואת הלשון של טל פולשת לפיו בכוח. לא היה שום דבר בנשיקה הזו שדמה לנשיקה של אתמול. טל היה כוחני הפעם והיה לו טעם של אלכוהול. טוני ניסה להשתחרר מהאחיזה, אך טל הידק את האחיזה על עורפו, ולא נתן לו לזוז. לבסוף שם טוני את ידיו על הכתפיים של טל ודחף אותו מעליו – טל התנדנד קצת בזמן שהוא זז לאחור.
"טוניייי, אל תהיה כזה" – טל התקרב אליו לאט הפעם וליטף את ידו מתחת למרפק.
האמת שטל ידע טוב מאד מה קורה עם טוני. מאז שטוני נעלם, כל מה שטל עשה זה להרים צ'ייסרים עם האנשים שמסביב לבר ובין לבין לשתות בירה. הוא אמנם לא היה שיכור כלוט, אבל היה שיכור מספיק כדי להחליט לעלות לדירה של טוני ולהראות לו מי קובע פה את הכללים. אם זה היה תלוי בו – הוא היה מוריד את טוני לברכיים, פותח את המכנסיים וצולל לעולם שכולו טוב – במידה וטוני יודע לעשות את זה כמו שצריך כמובן.
אבל טוני לא שיתף פעולה, להיפך – הוא היה במצב מתגונן, וטל לא הצליח להביא אותו אפילו לידי נשיקה סוערת.
במוחו אפוף האלכוהול טל החליט שגישת הגבר-אל-גבר לא תעבוד פה, ועליו לעבור לטקטיקות עדינות יותר – נתחיל מלהחזיק ידיים. הם עמדו בסלון, טוני לא הסתכל עליו, מבטו היה מופנה אל החלון וטל ליטף את ידו של טוני בדממה, עד שהוא החליט שאפשר לעבור לשלב הבא. הוא פנה לכיוון חדר השינה של טוני, כשהוא מושך אותו אחריו. טל הדליק את האור , דחף את טוני למיטה וזינק עליו – הגלימה השחורה היתה עדיין עליו. טוני ניסה להתרומם קצת, אך טל הדביק אותו למיטה בידו הימנית , ונעמד על ברכיו בין רגליו הפשוקות של טוני. הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתו של טוני וליטף לו את הבטן. טוני נראה לחוץ "טל..תכבה את האור" הוא לחש, "מה פתאום" לחש טל בחזרה "איך אני אראה אז את הגוף היפה שלך". לפני שטוני הספיק להתנגד, טל תפס בשולי הבוקסר שלו ומשך אותם מעל רגליו. הוא תפס את קרסוליו חזק, והחזיק את רגליו בפישוק. מבטו של טל נח על הצלקת הטרייה והנפוחה על רגלו של טוני. שוליה היו אדומים ומבריקים וביניהם פס אדום ומבחיל. טל פישק את רגליו עוד יותר, ונשכב עליו. חזהו לחץ את טוני לתוך המיטה ופניהם היו כל-כך קרובים עד שהאפים שלהם נגעו זה בזה.
"היית ילד רע, טוני", אמר טל בחיוך. טוני סובב את פניו הצידה ועצם בחוזקה את עיניו. הוא הרגיש את נשימתו החמה של טל על אוזנו, את שפתיו מנשקות קלות את צווארו ואת הלחי שלו.
טוני אף פעם לא שכב עם גבר כשפניהם פונים זה לזה. תמיד זה נעשה בחדר כמעט חשוך, כאשר טוני נמצא מאחורי הפרטנר המזדמן שלו. תמיד כל-כך קר ולא מחייב. נטו סקס. באותם פעמים יחידות שטוני היה בצד "המקבל" , לפעמים היו כאלה שניסו לחתור לאינטימיות – אך טוני לא נתן להם, הוא לא יחשף כ"כ מהר.
בדרך-כלל עם הפרטנרים האלו זה נגמר תוך פעם פעמיים, כך שלטוני אף פעם לא היה את האפשרות לבטוח במישהו, להיפתח.
ועכשיו – טל, שוכב מעליו, בחדר מואר ומעמת אותו עם כל מה שהוא מתבייש בו, עם כל מה שהוא שונא… עם עצמו.
וזה הדליק את טוני בטירוף! היה נדמה לו שאם טל יגע לו עכשיו בזין, הוא פשוט יתפוצץ ויתעוור זמנית מהאורגזמה שתהיה לו. טל חיכך את אפו בצווארו של טוני ואמר בקול שקט -" אתה לא תפגע בעצמך יותר לעולם. ואם אני אגלה שעשית את זה עוד פעם אחת, אני מאד.. מאד אכאיב לך". טוני חייך – פניו עדיין פונות הצידה – "ומה גורם לך לחשוב שזה מפחיד אותי?"
"אתה אפילו לא מדמיין לעצמך, מה אני מסוגל לעשות לך".
טוני סובב את ראשו, תפס בידיו את פניו של טל ונישק אותו חזק. הוא עכשיו היה מוכן לכל דבר שטל רצה והיה מסוגל לעשות לו.

באותו לילה הם חזרו לבר, רק כאשר אדם – הברמן הראשי של טוני – צלצל להודיע שהגיע הזמן לסגור את הקופה. השעה הייתה שלוש בבוקר, הם קמו מהמיטה והחלו להתלבש. טוני ניסה לשמור על ארשת פנים רגועה, הוא נזהר ששום הבעת פנים לא תסגיר אותו – אך טל ראה שהוא בכאבים. טל התקרב אליו וחיבק אותו , "אני מצטער" אמר, "מחר אני אתן לך לנוח". "אולי מחר אתה תהיה במקומי" , הציע טוני בחיוך זדוני,
"היי , היי, היי, אני לא נותן אחרי פגישה ראשונה. יש לי קצת כבוד עצמי" אמר טל. טוני צחק ושם את פניו בשקע שבין הצוואר לכתף של טל, הם עמדו ככה – מחובקים.
"הייתי רציני לגבי מה שאמרתי טוני. אני לא רוצה לראות יותר את החתכים האלו. זו הייתה הפעם האחרונה שעשית את זה".
***
בפעם האחרונה שטל רק חשד שטוני חתך את עצמו שוב – זה התפתח לעימות אלים למדי. טל האשים את טוני בזה שהוא שיקר לו ודרש ממנו לראות את הרגליים שלו. טוני – מוכה עלבון מהאשמות שלא היו ולא נבראו, לא היה מוכן להראות לטל, הוא לא איזה זונה קטנה, שיגידו לה מתי להוריד את המכנסיים. הוויכוח הגיע לטונים גבוהים, והם החלו לדחוף זה את זה – הדבר הבא שטוני הרגיש זה אגרוף אדיר לחזה שמפיל אותו לרצפה וחוסם לו את כל דרכי הנשימה. כאב הפגיעה הדהד בכל החזה שלו, הוא ניסה לשאוף אויר ,אך ללא הצלחה. טוני ישב על הרצפה עם יד על החזה ועשה שאיפות קטועות, כל שאיפה כזאת הכאיבה לו פעם אחר פעם. רק לאחר שהצליח להסדיר את נשימתו, הוא שם לב שטל יושב על ידו ומסתכל על הרצפה. "אתה פסיכופט, אתה יודע את זה? אני גר עם פסיכופט. באמת טל, אני .. אני ,אני כבר לא יודע למה לצפות ממך.. אתה משוגע על כל הראש".
טל שם את ידו על הירך של טוני. הוא לא העז להסתכל עליו כשהוא אמר "אני מצטער טוני… לפעמים אני פשוט מאבד את זה". טוני סלח לו, כמו תמיד.
טל שנא את הקטע של הפגיעה העצמית! זה הגעיל אותו. בעיניו זה היה חלש ,לא סקסי ,לא גברי. יותר מזה – הדבר האחרון שטל רצה זה להיות במערכת יחסים עם שבר כלי, עם מישהו פגום נפשית, שיהיה תלוי על צווארו ויזדקק לתמיכה נפשית אינסופית. אז טוני הפסיק לעשות את זה.
האמת היא שטוני לא הרגיש צורך יותר לחתוך את עצמו. משהו בשלוש שנים האלה עם טל תיקן אותו. כאילו כל החלקים האלו בו שאף פעם לא הסתדרו בינם לבין עצמם, הצליחו למצוא את המקום הנכון בשבילהם. כמובן שהחלקים האלה היו עדיין עקומים ומעוותים, אבל הם נחו בשקט עכשיו בנפשו הקודחת של טוני.
הפעם – טוני רצה לחתוך את עצמו רק כדי להוציא את טל מדעתו. כל מה שהוא הרגיש וחשד בו, כל מה שהוא ראה ולא רצה להאמין – הכל התגשם. כל הדברים שהיו טיפה מוזרים בהתנהגותו של טל סוף סוף הסתדרו לו – הפאזל היה שלם.
לפחות פעם בשבוע טל התעקש לסגור את הבר לבד, ושלח את טוני לבלות או לישון. אבל זה היה לוקח לו מלא זמן, הרבה יותר זמן ממה שטוני חשב שצריך כדי לסגור את כל עינייני הבר. לפעמים טל היה חוזר לדירה בשש שבע בבוקר, וטוען שאחרי שסגר את הבר, הוא יצא עם כמה חברים למועדון ולא שם לב לזמן. לפעמים, לקראת סוף המשמרת בדרך כלל, טל היה יושב עם אלכס על הבר ומנהל שיחה מאד צפופה. כל מילה ביניהם נאמרה זה לזה באוזן, ובכלל הפנים שלהם היו מאד קרובים זה לזה. טוני לא ייחס לזה יותר מדי חשיבות. אוקיי, אז בין טל לאלכס יש הרבה חיבה, אבל זה הכל. טוני לא רצה להיות "האישה" הקנאית במערכת היחסים הזאת. טל גר איתו ואוהב אותו – ככה נדמה לו – הוא גם הבטיח לו שהוא לא ישכב יותר עם אף אישה, כי הוא רוצה אותו ורק אותו.
הלילה טוני התעורר בשלוש בלילה. הוא היה לבד במיטה כי טל הודיע לו שהוא יסגור את הבר היום ואחרי זה יצא קצת לבלות. טוני ניסה לשוב ולהירדם, אך ללא הצלחה. לבסוף, בשלוש וחצי בבוקר, הוא החליט לרדת אל הבר, כדי להתחיל את החשבונות של סוף החודש. הבר היה חשוך לחלוטין חוץ מנקודת אור אדומה. בירכתי הפאב, היו שני אזורי ישיבה מבודדים. כל חלק היה מורכב מושלחן עגול נמוך, ומסביבו ספה גדולה ועגולה בצבע שחור, התאורה שם היתה אדומה ומעומעמת. זה מוזר, טוני חשב לעצמו, כנראה טל שכח לכבות את האורות כאן. טוני התקרב לנקודת האור הזאת, ואז קפא על מקומו.
על השולחן עמד בקבוק יין ושני כוסות, ועל המראה הקטנה שליד הבקבוק היו מסודרות שורות של קוקאין. נראה שכמה מהן כבר הוסנפו. טל ישב על הספה, חולצתו המכופתרת פתוחה לכל אורכה, ועליו ערומה לחלוטין ישבה אלכס. ידיה היו על כתפיו והיא נעה למטה ולמעלה. טל החזיק במותניה והתבונן בה – ידו השמאלית גלשה במעלה גופה, דרך השדיים שלה, עד העורף. הוא משך אותה אליו ונישק אותה, נשיקה ארוכה. טוני הכיר את התנועה הזאת של טל בעל-פה. היתה לו בחילה נוראית – הוא הסתובב בשקט והתרחק מהם.
אתה באמת אידיוט טוני, הוא אמר לעצמו ,בעודו ממשיך להעביר את הלהב בין אצבעותיו. בן-הזוג שלך וחברה שלך מזדיינים בפאב שלך – ואתה מסתובב לך עם חיוך דבילי על הפנים ,בזמן שסכין טבחים תקועה לך בגב.
ליבו הרגיש כאילו מחזיקים אותו חזק באגרוף, ומועכים עד שכל הדם יוצא ממנו.
תשעים ותשע אחוז מהזמן הוא התעורר לצידו של טל, והעיר אותו בנשיקות, ולפעמים בדברים נועזים יותר. טל ,היה מכין לו ארוחות ערב אחרי יום עבודה ארוך, ומשאיר לו פתקים ברחבי הבית עם כל מיני תאורים גסים של מה שהוא היה רוצה לעשות לו. לפעמים, באמצע משמרת הכי עמוסה וקשה בבר, טל היה ניגש לטוני ומנשק אותו מול כווולם. וטוני אהב אותו על כך שהוא לא מתבייש בו, שהוא לא מתבייש להיות הומו.
טוני לא רצה לקרוא את הרמזים, לא רצה להתעמק בדברים – עמוק בפנים הוא לא רצה לדעת את האמת.
בפעם הראשונה בחייו טוני הרגיש את הרגשת האושר החמקמקה הזו, והוא ידע בוודאות שטל מאושר איתו גם.
אבל עכשיו, אחרי שהוא ראה את השקר של חייו העלובים במו עיניו, הוא לא יכל להתעלם מזה יותר. רק לאהוב את טל, לא הספיק יותר…
טוני קם, וזרק את הלהב לפח.
***
טל התעורר והסתכל סביב. הוא היה שרוע על הספה השחורה בפאב, אלכס ישנה בקצה השני של הספה מכוסה בחולצה שלו. הוא העיף מבט בשעון – עשרה לתשע. שיט שיט שיט שיט!!!! הוא זינק מהספה והחל להתלבש במהירות. "אלכס, אלכס!! קומי, כבר תשע בבוקר!".
ליבו דפק במהירות מטורפת בחזהו – הפעם הוא ממש הגזים. הוא ידע שהפעם הוא עבר את הגבול , והפחד שטף אותו מהראש ועד אצבעות רגליו. העובדה שטוני לא שאל יותר מדי שאלות גרמה לטל להתנהג בחוסר זהירות, ברשלנות פושעת אפילו. ועכשיו חוסר הזהירות שלו עלתה על גדותיה והיא מאיימת להטביע את חייו הקטנים והיפים. טל היה בחרדה כבדה מהמפלצת שעלולה לחכות לו למעלה. מפלצת ושמה טוני. שתעמת אותו עם השקרים שלו, והבגידות שלו, שתחשוף את הפנימיות הרקובה שלו. שתגיד לו שהוא הלוזר הכי גדול בעולם, ושהוא דפק את הכל…
פרצי האדרלין בגופו היו גבוהים, וטל כמעט רעד כשהוא הרים את אלכס הרדומה והמסטולה מהספה בכוח, והכריח אותה להתלבש. לאחר מכן הוא גרר אותה למעלית, שם אותה בדירה שלה, ורץ במדרגות לקומה האחת-עשר.

הוא התפרץ לדירה ונתקל ב – שקט. הסלון היה ריק. הוא הלך לחדר שינה, ואז לחדר עבודה, ואז לחדר האמבטיה. דממה. הדירה היתה ריקה. טל התיישב על הספה בסלון וצלצל לטוני – מענה קולי. הוא שלח לו סמס וחיכה זמן-מה. לאחר מכן צלצל אליו שוב. הוא ישב במשך שעה וכל עשר דקות צלצל לטוני – ללא מענה. לבסוף הוא הלך לשטוף את פניו – ואז הוא ראה. מברשת השיניים של טוני היתה חסרה. הוא פתח את הארונות – גם כלי הגילוח והאפטרשייב שלו לא היו שם. טל רץ לחדר השינה ופתח את ארון הבגדים – שתי המגירות של טוני היו ריקות, והמזוודה שלו חסרה. טל התיישב באיטיות על המיטה. עכשיו הוא ידע שטוני איכשהו גילה את כל מה שקורה ועזב אותו. עזב אותו כמו כלב – בלי עימותים, בלי הסברים.
באותו ערב אלכס וטל ישבו על הספה אצלו בדירה. אלכס חיבקה אותו ביד אחת, בזמן שטל השעין את ראשו על כתפה.
"צילצלת אליו?" שאל טל.
"עשרות פעמים. ושלחתי מאה הודעות בערך. הוא לא עונה". טל לקח שאיפה ארוכה.
"תישארי לישון איתי הלילה?"
"כן, כמובן. ואל תתבייש ממני, אם תרצה לבכות כל הלילה" אמרה אלכס בחיוך.
אלכס אפילו לא ידעה כמה היא צודקת ,הקלישאה הכי בנאלית ביקום – אתה לא יודע מה יש לך, עד שאתה מאבד את זה – הביאה לטל אגרוף בחזה בכל עוצמתה, ועכשיו הוא בקושי יכל לנשום. טל עצם את עיניו.

"מהו אושר ,טל? מה הוא אושר בשבילך?" -קולו של טוני נשמע בראשו. מזכיר לו שיחת נשכחת.
"אה…" החל טל להגיד.
"אתה יודע מהו אושר בשבילי?" קטע אותו טוני.
"אוקי, מה?"
"אושר בשבילי, זה להימעך לתוך המיטה תחת משקל גופך…" טוני תפס בחגורת מכנסיו של טל ,משך אותו אליו וחיבק את מותניו. ידיו של טל, נחו על כתפיו של טוני.
"זה לרצות להזדיין איתך, גם כשזו הפעם העשירית, וכל הגוף שלי זועק מכאבים…
אושר זה להתפוצץ באורגזמה ואז לפתוח את העיניים ולראות את הפנים היפות שלך מולי. אושר זה – לאהוב אותך טל".
טל הסתכל על טוני עם חיוך מאוזן לאוזן, ואמר
"אתה כ-ז-ה הומו, טוני", ושניהם פרצו בצחוק.

אבל עכשיו האושר ארז את הדברים שלו, קם והלך.
בשבועיים הבאים, אלכס וטל ישנו ביחד כל לילה. הם בקושי שכבו, וגם כשזה קרה, טל נראה כאילו הוא בעולם אחר. אחרי שבועיים , אלכס הודיעה לו שהיא עוברת דירה, ולא הסכימה להגיד לאן.
"אבל.. למה את עוזבת אלכס? חשבתי שזה מה שרצית. אמרת שאת אוהבת אותי…", אלכס אף פעם לא ראתה את טל במצב כזה. מצחו היה מכווץ בדאגה, והמבט הכחול בעיניו היה מלא עצב, מתחנן כמעט.
"ואני באמת אוהבת אותך.
כל תא בגוף שלי רועד כשאתה רק נוגע בי.
אני אוהבת לראות אותך בבוקר כשאני פותחת את העיניים, ואני אוהבת לראות אותך בלילה לפני שאני נרדמת.
אני אוהבת להיות מאוהבת בך.
אני אסתכן ואומר – שאתה כנראה אהבת-חיי. גבר החלומות שלי.
וככה הייתי רוצה שזה ישאר.
אם נמשיך לחיות את חיינו באותה הצורה – אתה כבר לא תהיה אותו הדבר בשבילי, ואני בשבילך. אנחנו נתרגל זה לזה – נשאב לשגרת החיים האפרורית והמשעממת של הזוגיות.. אולי אפילו נשנא זה את זה בסוף." אלכס ליטפה את שיערו השטני של טל. הוא לא הביט בה.
"אני לא טוני… ידעת את זה מהתחלה. חוץ מזה, אתה לעולם לא תאהב אותי ,כמו שאתה אוהב אותו.
מי יודע, אולי יום אחד הוא אפילו יסלח לנו."
אלכס קמה מהספה ונעמדה על ידו, טל לא אמר מילה. היא התכופפה, נישקה אותו במצח, ויצאה מהדירה שלו. זאת היתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותה.
כנראה שאי-אפשר להיות בלתי-מנוצח לנצח.
***
טל לקח על עצמו את ניהול הבר. הוא כתב לטוני, עשרות אי-מיילים והמשיך לצלצל עד שהקו של טוני נותק. בחיים לטל לא היה כל-כך הרבה מה להגיד, מאשר עכשיו. הוא הרגיש ממש נואש, מושפל אפילו, להשתפך ככה במכתבים לטוני, להגיד לו את כל הדברים שהוא חסך ממנו במשך שלוש השנים האחרונות. אך שום תשובה לא הגיעה. לאחר שהקו של טוני נותק – טל יצר קשר עם אביו של טוני. זה היה הדבר האחרון שטל רצה לעשות. גם אם אבא של טוני, היה במידה מסויימת טולרנטי כלפי הבן שלו, הוא לא היה מסוגל לסבול את בן זוגו ההומו הסוטה, שמסית את בנו לדרך רעה.
טל גילה שאביו של טוני הוא בעל הפאב עכשיו, ושהוא לא רוצה שום קשר למקום הזה. בנוסף לזה – טוני עזב את הארץ. כן, עבר לניו-יורק. מסתבר שכמה חברה שטוני הכיר, פתחו רשת פאבים בניו-יורק וטוני נסע אליהם. קנה one-way-ticket.

—- כעבור שנתיים ——-

טל ירד שני גרמי מדרגות, לתוך פאב אפלולי בפינת רחוב חמישים ושמונה והשדרה השביעית בניו-יורק.
המקום היה ענק בהשוואה ל DSL, אבל העיצוב היה מאד דומה. טל ידע שהגיע למקום הנכון. השעה היתה שבע בערב, מוקדם מדי לעכברי הלילה בשביל לצאת. הוא החל להתקרב לבר העגול שנמצא במרכז הפאב.
על הבר נשענו שני בחורים, שתו בירה ושוחחו – הם עמדו די קרוב זה לזה וכל הזמן צחקו. לאחד מהם היה שיער שחור קצר ועור שזוף. הוא לבש ג'ינס דהוי וחולצת טריקו לבנה וצמודה. טל ישר זיהה את תווי גופו של טוני, וליבו החל לדפוק קצת יותר מהר. הוא בחר בשולחן הכי קרוב לטוני, שנמצא היישר מולו והתיישב. טוני המשיך לדבר עם הבחור השני, כשלפתע נתקעו לו המילים בגרון. הוא התיישר במקומו ובהה בטל בעיניים ענקיות פתוחות לרווחה. בן-שיחו של טוני המשיך לדבר, אך טוני רק עמד דומם ובהה לפנים. לאחר דקה הוא עזב את הבר והתיישב בשולחן מול טל.

"אז.. מה קורה איתך?" שאל טל וחייך, ממבוכה כנראה.
"הכל טוב. הכל ממש טוב",
"זה – חבר שלך?" שאל טל והזיז את ראשו בכיוון הבחור שעמד עם טוני.
"לא, הוא רק ידיד"
"אה.. ויש לך מישהו?" שאל טל ,
"לא. ולך… יש את אלכס?"
"לא ראיתי אותה כבר שנתיים. רק שמעתי שהיא גרה במושב ליד תל-אביב, עם עוד שני בחורות. כנראה שלא משעמם בדירה הזאת בכלל!"
"מה אתה עושה פה טל ?" – טוני קטע את שטף דיבורו. פניו של טל הרצינו.
"באתי לחפש מישהו שאיבדתי מזמן. מישהו שחמק לי מבין האצבעות… מישהו שאהבתי, ולא ידעתי עד כמה."
"אהה… והוא חתיך , המישהו הזה?"
"הוא הדבר הכי יפה שראיתי בחיי"
טוני צחק – " אתה כ-ז-ה הומו ,טל!"
"תרצו לשתות משהו?" שאלה המלצרית את שני הגברים שישבו ,הסתכלו זה על זה וחייכו כמו דבילים,
"תביאי לנו שמפניה" אמר טל , " אנחנו הולכים לשתות לכבודה של התחלה חדשה".

THE END