מליוני אנשים לבד

מיליוני אנשים לבד.

מיליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה,שר מיכה שיטרית יש משהו ממכר בכתיבת שירים,
ובשירה בכלל מין עונג שחודר לתוך עצמותייך וממלא כול פינה ריקה בחלל הגוף,כול הכעס,תסכול,אהבה,שמחה ,אושר רגעי הכול מתמזג עם הכול ויש הרגשה של מין אושר פנימי

משהו שלא נותן לך לישון אחרי זה כי כול גופך בוער וזרום ושזה קורה תאמינו לי זה מציף אתכם.
מתי בפעם האחרונה שמעתם שיר והתנתקתם מכול מה שקורה סביבכם לכמה דקות טובות,זה קרה לי השבוע

בדרך חזרה מהעבודה בחצות, פתאום התנגן לו השיר של יהודה פוליקר פנים אל מול פנים
והשיר הזה החזיר אותי במכה אחת אחורה לנעורים שאהבה הייתה דבר תמים בלי שום התחייבויות
אני יכול להגיד לכם שיש רק דבר אחד יותר כואב מכאבי ביצים בגיל שש עשרה וזה להתאהב במישהי.

פתאום הכול עלה כמו בשירה של רחל המשוררת "שכר השכיחה "פתאום הכול צף ,כאילו אין מחר כאילו אני שם אומר לה שאני אוהב אותה ,שוב והיא מסבירה לי יפה שעדיף שנהיה ידידים כי הוא לא מרגישה כמוני

ופתאום חוזרת אותו צביטה בלב של רגעים של החמצה של נפילה ללא עצירה לתוך תהום שלא נגמר
תשע שנים עבר מאז והספיקו לעבור הרבה בנות ואהבות מאז אבל שיר אחד זורק אותך תשע שנים אחורה
כאילו זה היה אתמול ללא רחמים כאילו עול מה שקרה בתשע שנים האחרונות לא נחשב לא נספר

ואתה בהלם שיש רגעים בחיים שאולי נשכחים ממך ביום יום מרוב עבודה חברים יציאות
אבל כמו שנכתב איך זה שכוכב אחד מעז ואצלי הכוכב היה שיר פשוט ותמים והוא העז

להיכנס לתוכי בלי לשאול בלי לבקש רשות בלי להתחשב פשוט נכנס והתיישב
הדרך הייתה נראת ריקה מאדם בשעות אלו ופתאום שלט לכיוון הים והרכב נוסע לשם בלי שליטה
וברדיו התנגן שיר שרק חיזק את המערבולת של הרגשות השיר היה של
פארל ג'אם בלאק ומי שמכיר את השיר יודע בדיוק על מה אני מדבר ומי שלא קדימה להוריד ולשמוע
ירדתי לחוף הדלקתי סיגריה והתיישבתי מרחוק היה פאב קטן ומאור חלקית נראה לפני סגירה

נכנסתי להזמין איזה בירה קרירה בחוץ ישבו כמה זוגות שכאליו נראה שהם בתחרות של להרשים אחד את השני וחיוכים מאולצים .

נכנס בפנים מבקש בירה ובחור אחד אומר לי שנייה אחת הברמנית במטבח אני מחכה ופתאום
היא יוצאת מהמטבח כן אחרי תשע שנים שלא שמעתי ממנה ולא ראיתי אותה היא יצאה

אחרי שנייה נפערו עינה כלא מאמינה (בשלב זה כבר לא היה לי דופק נראה לי )
התרגשות מתונה למראה אחד של השני בכול זאת תשע שנים מי יודע מה עבר ומי נשוי ומי במערכת יחסים

"מה מעשיך בשעה זו בחוף" אמרה , צחקתי סיפור ארוך השבתי לה "יש לי את כול הלילה "השיבה
הבירה הגיעה ועוד אחת ישבנו ודיברנו וצחקנו אחד עם השני כמה הינו ילדים וכו…

התחלנו לשתות הרבה אלכוהול נשארנו רק אנחנו בפנים על הבר ועוד כמה זוגות בחוץ
העברנו חוויות וגעגועים למשהו ישן וטוב שאבד בחיי היום יום ואז הגיעה השאלה איך מכול המקומות בעולם
נפגשנו כאן בשעה כזו מוזרה "זה לא צירוף מקרים מוזר אמרה "
השבתי לה "מיליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה"

בזכות התנועה הזו אני כאן איתה