מלאכים על הירח (אשמח עם תגיבו :)

גשם ירד בחוץ , דפק בפרעות על חלון הזכוכית השקוף של בית החולים .
"אני … " הוא אמר חלושות , היא ידעה שהוא מתאמץ אפילו עם הנשימה הקלה ביותר .
"אל תדבר בבקשה תשמור כוח " היא התחננה בפניו . הוא אחז בידה ולחץ עליה חזק ככל שהיה יכול .
היא הביטה בו . שוכב חסר אונים על המיטה במתכווננת של בית החולים .
"אני שונה להיות חסר אונים , אני מעדיף אפילו למות "הוא אמר לה פעם וצחק צחוק רועם .
הדמעות החלו לרדת מעיניה . היא ידעה שהסוף קרב אך סרבה להאמין בכך , כאילו מלאך המוות מחכה בחדר , לאסוף את נשמתו של אהובה .
"בבקשה אל תשכחי אותי " הוא אמר חלושות .
ליבה החל לפעום בקצב מהיר , המחשבות שלה התרוצצו לכל עבר .
לא יכול להיות שהוא אמר את זה .
"את תלך רק אל תלך " היא התחננה והדמעות לא הפסיקו לרדת מעיניה . מלאות בכל הטוב ששניהם עברו יחד . מלאות בשנים של אושר , שעות של ציפיות לעתיד .
"אני רואה מלאכים על הירח " הוא לחש . נפלה על המיטה , בוכה ומתחננת שיפסיק .
"מלאכים על הירח …" הוא מלמל .
מילותיו החזירו אותה אחורה בזמן אל התקופה שרק התחילו לצאת , הוא לקח אותה לראות מטר מטאורים ואחדי זה לצפות בירח המלא , ליד הירח היה ענן שהזכיר בצורתו מלאך .
מלאכים על הירח .
"תמשיכי האלה . תתחתני . תולידי ילדים ותספרי להם על המלאכים שבירח " כמה צפצופים נשמעו מכיוון המוניטור ואחריהם צליל ארוך .
הצליל שסימן את סיום חיו של אהובה .