מלאך ללא כנפיים
"אוקיי, את הולכת לעשות את זה. את בטוחה שאת רוצה?"
"אתה המלאך השומר שלי, מה כבר יכול לקרות?"
"אני לא יודע, אני מפחד שתפגעי…"
"אוי…" היא הדביקה לו נשיקה על שפתיו הזהובות.
"איך גילית את זה, אגב?"
"את מה?"
"את זה שאני המלאך השומר שלך. הרי אין לי הילה, ואין לי כנפיים…"
"לא יודעת, תחושת בטן… אהבה…"
"בואי." הוא סובב אותה כך שתעמוד אליו עם גבו והחזיק את מותנייה.
"אוקיי, תפרשי ידיים, אני נותן לך את הכנפיים"
היא חייכה בהתרגשות כשחיבר את הכנפיים הלבנות הגדולות לגבה.
"זהו, גמרתי. אוקיי, תרגעי, תנשמי עמוק, תעצמי עיינים."
היא עשתה את מה שאמר.
"ועכשיו-קפצי!"
היא קפצה.
היא עופה באוויר, צועקת מהתרגשות.
הרוח נשבה על פניה.
לפתע הכנפיים הפכו לשחורות והתחילו להתפרק.
היא החלה ליפול וליפול וליפול…
הוא קפץ אחריה…
תגובות (10)
זה פשוט מהמם, כתיבה מעולה!
תודה רבה! :)
הדיאלוג קשה למעקב. לא תמיד ברור מי מדבר וגם חסר תיאורים, נותן לזה הרגשה של תסריט לטעמי.
בגדול הרעיון הוא מאוד מגניב לדעתי. במקרה והיית מפתח אותו ולא 'רץ' עם הסיפור שזה כל הזמן 'פעולות, פעולות, דיאלוג'.
אני בת XD
ואולי את/ה עוד לא מכיר/ה את הסגנונות שלי, אבל זה או שהסיפור זה תיאור, או שאין בסיפור תיאורים בכלל XD ככה אני אוהבת את זה-כמה שפחות פרטים-ככה יותר טוב. אפילו שמות לא נתתי פה. בעיקרון אין פה רעיון, אשמח אם תסבירו לי מהו *~*
ואני כותבת "אמר" או "אמרה". ככה שכל אחד אומר גם דברים מתאימים.
נגיד-"אתה המלאך השומר שלי"-זה ברור שהיא מדברת אל הבן. אל מי עוד תדבר?
אבל תודה בכל זאת! :)
חסרים הרבה תיאורים לטעמי, היית יכול לפתח את זה. אבל רעיון יפה~~~
אני. בת.
מיכל זה שם של בת. לעזאזל.
אממ, תודה, בעיקרון אין בסיפור פואנטה XD
כמו שרשמתי למעלה-הז'אנר שלי מאוד מוזר, או כמו שאני מעדיפה לקרוא לו (כי מוזר זאת סתם מילה גסה) "מיוחד באופן שונה XD". אני לא אוהבת לתת הרבה פרטים, וגם פהמיותר יהיה לתת פרטים. אני רוצה שהסיפור יהיה קצר. רק התגשתי את ה"שפתיים זהובות" כי זה לא משהו שגרתי.
באמת תיאורים היו חסרים פה… ממליצה לך לתקן בעריכה.
רעיון מקסים ונגמר במקום המתאים(-:
אוהבת:3
תודה רבה D:
אני רוצה להשאיר את הסיפור ככה. אני לא אוהבת לגעת בסיפורים שלי ולהפריע להם אחרי שאני גומרת לכתוב אותם-כי אז זה כבר דברים מיותרים שפשוט צריך להוציא בכוח מהראש. המוזה נותנת לי את כל זה בחינם-בלי שום בעיות או חשיבה, היידים פשו כותבות והמוח נח XD
תודה :)
פרטים ותיאורים למינהם הם למטרת המחשת הקורא.
הוא צריך לחוש ולדעת איך הדמות חושבת ומה מצוי וקורה באותו הזמן המדובר.
אני מבינה שהרבה יותר קל לך לרוץ עם העלילה ולהקליד עם כל כך הרבה רעיונות בראשך, אך עדיין זה מוריד מערך הכתיבה…. תיאורים אלו חלק מתוך הכתיבה. לא ניתן להסיר אותם.
מקווה שתביני את מה שאני מנסה להעביר לך.
נ.ב
"בלה בלה בלה" אמרה שולה.
"בלה בלה בלה בלה…" ענה יואב.
אלו הם אינם תיאורים. אינם.
אתה יכול לדמיין אותם איך שתרצה. אפילו את שמם. אני יודעת שאלה לא תיאורים, זה דיאלוג. ולא-לא קל להקליד ולרוץ האלה. אני דופקת את הראש שלי במקלדת, עד שהמוזה מביאה לי משהו, אני כותבת את זה במחשבה, פרק ראשון בסיפור בהמשכים שאני וחברה שלי כותבות (פרק אני-פרק היא) כתבתי שבעה עמודים. שבעה עמודים במשך שבוע+. לקח לי מלא זמן, ורוב הזמן הפנוי פשוט ישבתי עם הידיים על המקלדת-אבל הן מסרבות לזוז.
שוב-אני לא אוהבת לשים בסיפורים כל כך קצרים המון תיאורים. לדעתי זה מיותר, זה מאריך, מוציא את כל הקסם. יש לי עוד כמה סיפורים כאלה-קצרים, לא מובנים, ללא שמות, ללא תיאורים. אפילו שאני אוהבת אותם.
אבל האמת שלפני חצי שעה כזה התחלתי לכתוב איזה משהו חסר פואנטה שכולו תיאורים של מראה ורגשות. אעלה את זה כשאגמור :)