מכתב שנובע מפחד לדבר..

ברק,
יש לי כמה מילים להגיד לך שמפריעות לי ומעיקות לי..הן יושבות לי על הלב שלי הרבה זמן .,תבטיח לי ,אל תראה את השיחה הזאת לאף אחד או אחת זה שלנו .רק שלנו .
אני מבקשת ממך,אל תכעס .אל תתעצבן שאני מדברת על זה .שלא תחשוב שאני כזאת קנאית.
כי אני עושה הכל מאהבה.אני באמת אוהבת אותך ,אתה יקר לי כל כך .
אבל ..אני מרגישה שהקשר שלך עם מאיה צמוד מידי.
אני מניחה שזה מעצבן אותך שאני מדברת על זה ..
אני סומכת עליך ואוהבת אותך .
אבל זה פוגע בי .זה מעליב וזה מעצבן .
אין לי בעיה שאתם מדברים באמת שלא .אבל קצת תשתף אותי ,אני צריכה להגיד לך את מה שאני מרגישה שאנחנו נפגשים שלושתנו.
כאשר אנחנו יושבים ומדברים ,אתם מדברים על דברים ביניכם ..שאני מרגישה כל כך לא קשורה .אתם יכולים לשבת חצי שעה ואני לא אבין על מה אתם מדברים .אני לא נהנית כל כך ככה.
אתה מדבר עליה המון ..אתה לא שם לב אפילו.כמה פעמים אני יכולה לשמוע את המילה "מאיה" ?זה מעצבן ומכעיס.אני חברה שלך ולא היא !
אני לא אוהבת שאתם נוגעים לפעמים אחד בשני אפילו שזה בצחוק.
לא אהבתי את הקטע הזה שדיברת איתה בפלאפון והזמנת אותה בלי לשאול אותי.לבית שלי !!בגלל שהיה לך משעמם ואני הייתי עצובה ..אז במקום לתמוך ולחבק את מזמין אותה !.ולא היה לי מה לעשות ,לא הייתי מתקשרת ואומרת לה לא לבוא כרגע כי היא חברה שלי וזה לא יפה.אבל בבקשה ממך תשאל .אני סומכת על שניכם אבל יש גם גבול.תצטרך לכבד אותו ולהבין גם אותי.אני באמת נפגעת לפעמים מכל הקשר הזה שלכם.אתם לא חבריי ילדות,אתם הכרתם דרכי וזה נראה כאילו אתם מתנהגים כמו זוג.אתם צמודים מידי אני מבקשת שתשמור מרחק.
גם לי יש רגשות ורצונות.
מה לעשות שאני בחורה קנאית ..אבל אם אתה באמת אוהב אותי,אז תצטרך לקבל אותי ככה
אני מבקשת שתכבד את זה ותיקח לתשומת ליבך.אני אוהבת אותך .ותמיד יאהב .רק אל תכעס ואל תתעצבן כי אני עושה את השיחה הזאת מאהבה
שלך תמיד ,
דנה