מכתב אהבה אחרון

"לדן.
דן, זהו המכתב האחרון שלי לך, ויתרתי עלייך.
רציתי בזאת לסיים במילות פרידה קטנות.
תודה שלי היית המשען לכל הרגעים בחיים.
תודה שהזכרת לי לחייך לפעמים.
דן, אני בטוחה שטוב לך איפה שאתה נמצא מכיון שתמיד ידעת איך למצות את הטוב שבחיים.
מאחלת לך שתזכה לאהבה יותר גדולה מזאת שרכשתי לך.
אל תדאג דן, אני לא שונאת אותך למרות שנעלמת לי לזמן ממושך מידי.
אני מודה לך שהכרת לי את הצדדים הטובים שבי ושעזרת לי להבין מהי אהבה.
אתה לא אהבת אותי.
בכל מקרה דן תדע שאני תמיד אהיה לצידך עם תצטרך אותי, אתה כבר תדע איך למצוא אותי.
כיום אני נשואה לאוראל ואני מרגישה את אותה האהבה שהרגשתי לך פעם כי כעת אני כבר לא כבולה ללב שלך.
הגעגוע שלי אלייך הפך כבר להרגל שלמדתי לחיות איתו, טוב לי ככה.
אלפי מילים לא יצליחו לתאר את ההרגשה שיש לי כעת לאחר חמש השנים שעברו עליי בלעדייך.
אבל אני שמחה שפגשתי את אוראל והתחלתי במסלול חדש בחיים.
היה שלום אהובי הניצחי לשעבר."

……
קיפלתי את המכתב והכנסתי לתיבת הדואר של דן.
שמש חמימה על פניי ומולי נמצא דן בריצת בוקר שיגרתית.
התחלתי ללכת מהר ותפסתי מונית לפני שידבר איתי.
פניו הרכות הזכירו לי למה חשבתי עליו הרבה זמן, יותר מידי זמן.
וכעת סגרתי את המעגל, סוף הסיפור.