אהבה עיוורת

אני מורידה ממך את העיינים מנסה לסמוך עליך שתחזור.
עוצמת את עיניי ומנסה לא לאבד את דמותך בין הדמויות.
הולכת אטאט בין אנשים שומעת קולות רואה צללים אבל עייני מנסות להישאר עצומות.
מפחדות לאבד את תמונתך בין נופים ואנשים.
פניך הרכות עם חיוך ענוג ענייך המבינות והאוזניים המקשיבות עולם שלם שיכול להיאבד ברגע אחד אם אפתח את עיניי אל העולם "תזכרי אותי לכל מקום שתילכי" לחשת לי.
ואני מקשיבה לך כמו תמיד.במין פחד עצום שאאבד אותך.
מסביבי קולות שאומרים לי לאן את הולכת יש עולם מסביבך תביטי אבל אני לא עונה עוצמת את עיניי משאירה את כל כוחותיי לך.יש שאמרו "משועבדת" יש האמרו "מטורפת" אבל אני לא הקשבתי כי אני מקשיבה רק לך "מה הם מבינים?" הגבת בצעקה שסיפרתי לך על תגובותיהם.
ומאז אני כבר לא מספרת אני יודעת שתכעס ואני גם לא מתייחסת כי אני מקשיבה רק לך.
כל פעם שאתה הולך לתקופה אני מפחדת שלא תחזור פתאום עולות לי מחשבות על דברים שאומרים ואני נזכרת במשפטייך "האנשים האלה מקנאים בך" "את לא צריכה לעשות מה שאומרים לך.תקשיבי לעצמך"
ואתה משכנע כמו תמיד.אבל תמיד חוזרים אליי המשפטים המפחידים מאנשים רעים שרוצים לקחת לי את אהבתי אליך רוצים להרוס אותי ולחתוך לי את האושר "הם רק מקנאים בי!" קולות עולים אליי במחשבות
"תתרכזי בתמונות.בגעגועים." ואני נכנעת אל הקולות.
נשפכת מדמעות כיצד יכולתי מכה את עצמי בתוכחות צועקת אל עצמי מחבקת את התמונות.
כאב במתפשט אטאט כאילו בגדתי באהוב שלי במחשבות אלה.
"אני אוהבת אותו.אוהבת כל כך אוהבת עד כדי כך שאוכל לאבד הכל. גם אותכם אמא ואבא" אני צועקת במוחי "אני אוהבת אותו ואם אתם לא מוכנים להבין את זה אני יעזוב! וזה כבר לא יכאב לי כי אהיה איתו!ואיתו לא כואב כי הוא אוהב אותי ודואג ומקבל אותי תמיד לא כמוכם.ושכשהוא יחזור אני יראה לכם אותו ואם אתם לא תתאהבו גם אתם אני ילך אליו איתו הוא כבר ידאג לי.אתם עוד תראו.הוא יחזור!"