מי מבטיח לי..?

ונגיד שהייתי הולכת, אומרת מה אני מרגישה, מסתכלת לו בעיניים. אז מה?
מי מבטיח לי שהוא מרגיש כך חזרה?
מי מבטיח שהוא יסתכל עליי ובאמת יאהב אותי?
מי מבטיח לי שהוא לא יצחק לי בפרצוף וירוץ לספר לחבריו על זה?
מי מבטיח שהאומץ הזה משתלם?
מי מבטיח שאני לא אצא עוד יותר מושפלת?
מי מבטיח שאחרי זה אני לא ארצה לקבור את עצמי?
ונגיד שהוא היה אוהב אותי חזרה, אז מה?
מי מבטיח שבכלל נוכל להיות ביחד?
מי מבטיח לי שאין לו חברה?
מי מבטיח לי שלמרות שהוא אוהב אותי הוא רוצה להיות חבר שלי?
מי יכול לעמוד ולצעוק קבל עם ועדה שהכל יהיה בסדר?
ונגיד שהוא ירצה להיות חבר שלי, אז מה?
מי מבטיח שיהיה לי טוב איתו?
מי מבטיח שהוא לא יפגע בי?
מי מבטיח שאני לא אשב אחרי זה ויבכה?
מי??!
אין מי שיבטיח, אין מי שיאמר, אין מי שיחבק ויגיד שהכל יגמר ויהיה בסדר.
אין. פשוט אין.
אבל….
מי מבטיח שאם אני לא אעשה את כל זה אז יהיה טוב יותר?
מי מבטיח שבסופו של דבר אני אשכח ממנו?
מי יכול להשבע לי במזוזת ביתו, שלילד ההוא אין שום רגשות כלפי?
אף לא אחד…