מי אני מהם מי?
ליטל נכנסה למכונית והתיישבה ליד החלון, היא נאנחה במורת רוח כאשר אחיה נכנס אחריה והתיישב ליד החלון השני. הוא נחר בקול קולות ולהורים המאמצים היה מחסום לבין המושב האחרוי לבין המושב הקדמי, היא שמעה כל מילה שם אמרו והייתה מודהמת מחדש כמה הם שונאים אותה ואיך מצליחים להסתיר את זה בכלל. היא הייתה חמת מזג וסבלה יותר מכל ילד אחר בעולם, תמיד היו לה סיוטים על המוות שלה וכל פעם זה היה נורא יותר, היא התחילה לכתוב סיפורים כדי להוציא את הסבל וההורים המאמצים שלה מצאו את יומן הסיפורים שלה בכיתה ז' ושרפו את הכל ומאז היא הולכת לפסיכולוג מפחיד שכל פעם שהוא פותח את העיניים היא חשה דקירה בחזה שגורמת לה להחסיר פעימה.
היא התעוררה למחרת ליום רגיל בבית הספר ונדהמה למראה השקט של הבית והבינה שהוריה לא התאמצו שוב להקים אותה לבית הספר והיא כמו תמיד תאחר או לא תבוא, היא החליטה לא לבוא.
היא ראתה קצת טלוויזיה ופתאום שמעה רשרוש מהמטבח והלכה לראות מה קורה שם וגילתה שבמטבח עומד ילד בן גילה ואוכל סנדוויץ', ליטל מהוססת מתקרבת ושואלת אותו "מי אתה?" הוא מסתכל עליה במבט מוזר כאילו אינו רואה אותה, משך בכתפיו והמשיך לאכול ופתאום היא שמעה בראשה 'אני בן 15 כמוך, וקוראים לי אור אני באתי לעזור לך. ליטל חשבה 'מי זה? בטח דימיינתי.' היא מושכת בכתפיה ולוקחת גם סנדוויץ' ופתאום היא שומעת שאגה והבן מתנפל עליה עם קרניים וכנפיים ומפיל אותה על הרצפה בעדינות. היא מרוב בהלה מתחילה לצרוח אבל הוא משתיק אותה בנשיקה והיא מתחילה להחוויר ויותר ויותר עד שהיא נהיית זוהרת ומתפוגגת וכך גם המפלצת. כשהיא מתעוררת היא נמצאת במקום מוזר מאוד, הבית הקודם שלה איפה שגרה עם ההורים, היא קמה ונוגעת באחת התמונות ופתאום המפלצת מופיעה והיא מתוך אניסטינקט נכנסת בו בגלגול והוא נופל אחורה, הוא מחייך וחושף ניבים ושוב מתנפל עליה והפעם מוצץ את הדם שלה היא שוב מתחילה להחוויר אך היא פתאום מזיזה את ראשו מצאוורה וחושפת ניבים ומנשקת אותו והוא מחזיר נשיקה ולוחש "עכשיו הבנת מי את. ערפד עם אהבה בערפד…" והוא הופך לילד שבו מאוהבת בסתר מאז כתה ז' והוא אומר "אני צפיתי בך הרבה זמן, אבל אז ראיתי איך אדם זאב נושך אותך, זה היה אבא שלך ולא ידעתי את זה אז תקפתי אותו ואמא שלך כמעט הרגה אותי אבל חיסלתי את שניהם ואותך הפכתי לערפדית אבל כבר מתת והפכת לאשת זאב ואת עירוב של השניים, את מתה וחיה בו זמנית והוריך מתכננים להרוג אותך ואני לא יכול על פי החוקים אפילו לא להסתכל עליך במבט של שנאה."
"לא אכפת לי." ענתה ליטל ודחפה אותו "אתה הפכת אותי לערפדית אחרי שהפכתי לאשת זאב, על זה אני עוד יכולה לסלוח," היא סיננה לעברו "אבל אתה הרגת את ההורים שלי וזה אסור אני שונאת אותך וגם אוהבת אני רוצה לנשק אותך אבל גם לקרוע לגזרים, מה לבחור." פתאום היו דמעות בעיניה והיא התייפחה הוא התקרב אליה והתחיל ללטף אותה אבל היא התנפלה על שפתיו ונשכה אותן ונפלה על צאוורו בבכי, הוא ליטף אותה וכאשר היא הסתירה את כף ידה היא הפכה אותה לטפרים ושיספה את ליבו לחלקים. וכשהוא נפל היא התקרבה אליו עם דמעות בעיניים ובכתה על גופתו ונשקה לו וקפצה דרך החלון שם היה רק חור אפל ושחור…
תגובות (2)
לא קראתי לגמרי את הסיפור, אבל אין ניקוד וקשה לעקוב ככה. גם אין ממש פסקאות…
סליחה השקתי כל כך בסיפור ששכחתי לעסות פסקאות וכאלה סלחו לי.