מי אמר שלאהוב זה טוב

היא תמיד הייתה מוקפת בבנים שרצו בקרבתה. שרצו לדעת ולהכיר אותה. אך היא הייתה קשה. או כמו שאומרים-קשה להשגה. כל אחד שרק ניסה להתקרב ולהכיר קיבל ממנה את הכאפה אחרי כמה ימים. אני לא בנויה למישהו עכשיו כנראה, כך הייתה אומרת.
כל מי שרדף אחריה היא הייתה גורמת לו להתייאש אחרי יום וחצי.
כל אחד פשוט היה חווה ממנה איזה עקיצה/פגיעה.
בתוך תוכך היא אהבה אחד. אחד שגרם לי לפרפרים ולהתרגשות כל פעם שהתראו. רק שהוא היה בדיוק כמוה. היה מסנן ולא אוהב רדיפות. והיא לא התייאשה. יום אחר יום הייתה מסמסת. פעם ביומיים הייתה אפילו מתקשרת.
היא תמיד הייתה מוקפת בבנים. עד שגם היא קיבלה את הכאפה שתמיד חילקה לאחרים..