מחכה לך

אני קצת מחפשת אות הזדהות, כי בתקופה האחרונה אני קצת במשבר של so called לב שבור והרבה מאוד דרמות שאני יצרתי.
ואז, נתקלתי במה שאת כותבת.
קראתי הרבה דברים שלך, שמתי לב שאת כותבת על אותו עניין ומסר, אני מניחה שאת מדברת על עצמך.
נדבר קודם טכנית – את כותבת מדהים. באמת. ממש ריגשת (דבר שאני בדרך כלל אף פעם לא אומרת).
עכשיו תביני – זה לא צריך להיות ככה ואת צריכה לשנן לעצמך את זה בראש. נכון, זה נראה בלתי אפשרי ללכת, אבל אנשים זה כמו חבל. לפעמים הקשר בין שניים קצת מסתבך. פעם שיחקת בתחרות משיכה בחבל, נכון? משכת ומשכת ומשכת, לפעמים כבר בלי לדעת למה, מה יתרום לך למשוך, כשכל כך כואב, ואז הרפית, והכאב לאט לאט נעלם. את חכמה, אני יודעת שאת יודעת על מה אני מדברת.
את חזקה – תפסיקי להמעיט בערך של עצמך!. אני גם אחת שמאוד ביקורתית לעצמי, אבל זה לא מצדיק את זה! מגיע לך מישהו שיעריך אותך! שיראה אותך ומה את שווה! ויש לך הרבה, אפשר לראות! עצם העובדה שאת אדם חושב! שיש בך רגשות שאנשים אחרים קשה למצוא ולגלות, כן תתפלאי.

לגבי "איך אפשר לאהוב מישהי שלא אוהבת את עצמה" – תראי, אני לא יודעת מה גורם לך לא לאהוב את עצמך. המראה? האופי? מה ? הכל – בידיים שלך. אופי מורכב מהרבה דברים ואחד מהם זה הרגלים, והרגלים ניתנים לשינוי. מגיע לך – מעצם היותך מי שאת – להיות שלמה עם עצמך. מגיע לך – מעצם היותך מי שאת ודווקא את – מישהו שיאהב אותך ככה, איך שאת. יש לי חברות שמנות, אני גם בעצמי לא מקרה פשוט (אני 1.79 ) (כן אני יודעת) (לא זה לא כיף) (כולם גמדים) (טוב חפרתי).
בכל אופן. אני חושבת שאת מדהימה , ושכדאי שתתחילי לבקר קצת את הסובבים אותך ולא רק אותך. אי אפשר לשלול ספר בלי לקרוא את כולו.