מחזה " דרכם של מלאכים – חלק ראשון

מחזה " דרכם של מלאכים"!
מערכה ראשונה – בבית של גבריאל חג'בי , שמונה בערב. מתכונן לשינה.
-גבריאל נכנס ופותח את החלון לרווחה . הוא התיישב על הכיסא , צחורית אחותו נכנסה.-
צחורית: ( מחייכת אליו ומעקמת את פרצופה בכעס) מה , גבריאל? ספר לי מה עשתה הכנופייה של משפחת מלכה?
גבריאל : ( מתרגל נשימות קצובות , ומסתכל אל הנוף הנשקף מבחוץ) מה הם לא עשו , רצו להרוג את כל המשפחה שלנו, ואני רוצה רק צדק. שום דבר אני לא מבקש. מה לא הייתי נותן בשביל שיהיה צדק ואין.
אחותו של גבריאל , נצחיה חג'בי. היא הביטה בו , וכמעט שלא נשמה. היא התיישבה על הכיסא. היא הסתובבה בכל החדר ולא ידעה מה לעשות.
נצחיה: מה נעשה? בני משפחת מלכה יותר כוחניים מאשר אנחנו. כנופיית " מלאכים צחורי הכנפיים" לא יודעים עם מי יש להם עסק. ואני כל הזמן חוששת לגורלו של אבא. המלחמה בינינו לבין המשפחה נמשכת הרבה שנים.
גבריאל שתק. הוא לא ידע מה להגיד. הוא יצא מן החדר והסתובב בחדרים של אחיותיו הקטנות.
הוא נכנס שוב לחדר, התבונן במיטה הריקה של אביו וחשב לעצמו כמה קשה יהיה לעשות שחברי הכנופיה לא יפגעו בו לרעה.
גבריאל: ( נאנח ומביט אל השמיים בייאוש) אם הם יפגעו באבא , הראשון שיגיב הוא תמיד אני. הבעיה שאני רוצה צדק ואין עם מי לדבר. הייאוש מכרסם בי עד אין סוף. אני לא יודע מה אעשה. אני רוצה שלום.
גבריאל שמע דפיקה קלה על הדלת. אלה היו כמה חברים מהכנופייה.
מרום : ( הוא מביט על גבריאל בבוז, ושולף את חרבו לעברו. הוא מחייך אליו מתוך שנאה.) בוא ונלחם , ילד! נראה אם יש לך אומץ , הופה אתה פחדן או שאתה ניצב לקרב? אני מחכה לך ברחוב יוחנן בן זכאי, אם לא תבוא, מחר בערב יבואו להרוג אותך סופית. ( מרום יוצא מהבית .)
גבריאל נאנח מתוך הקלה. אבל הישועה לא נראתה באופק. הוא התיישב על מנת להירגע קצת. ( נצחיה וצחורית יצאו מהחדר והלכו כל אחת לחדרה).

*
בית משפחת מלכה , מתכוננים לשינה. עשר בלילה.
אביטל : ( משקיפה בעד החלון הפתוח, אחותה של אביטל , טופי נכנסת) מה יש, טופי?
טופי:(מסתכלת עליה , היא מפזרת את שערה הזהוב , היא הביטה בראי מספר דקות) אביטל, מרום הזמין את גבריאל לקרב והוא כינה אותו " פחדן". נראה שהמתח בין שניהם גדול מתמיד. ואני חושבת שמרום נחוש לנצח את גבריאל.
( טופי יוצאת ומשאירה את אביטל לשקוע בהרהוריה.)
*
גבריאל יצא במהירות הבזק, הוא הכין לו צידה לדרך ויצא לקרב עם מרום. בן דודו וחברו הטוב התלוו אליו. רפאל ואוריאל ניסו להניע ממנו להסכים לגחמותיו של מרום וחברי כנופייתו.
מרום: ( הוא מתקרב אל גבריאל בצעדים גדולים , שולף לכיוונו את חרבו המחודדת. רפאל ואוריאל הביטו בו בדריכות ) היי , ילד זוכר את ההסכם שעשינו בינינו? אם אתה סתם פחדן אז אני אהרוג אותך בלי שאצטרך להתאמץ. תתקרב עוד קצת , ואני אפגע בך.
רפאל עמד ביניהם וצפה בקרב בעניין.
אוריאל ניסה להפריד ביניהם . הוא ביקש מגבריאל שיפסיק להילחם עם מרום.
אוריאל:(הוא לקח את גבריאל לצד) עזוב, גבריאל. מרום. זהו מקום ציבורי. הפסיקו להילחם. בסוף אחד מכם יפגע והמצב יהיה בכי רע.
גבריאל: ( הוא הסתכל על בן דודו בהערצה , אך הוא לא רצה להפסיק להילחם עם מרום ) הוא כן שווה את זה , תשמע חבר, אני באתי בכוונה טובה. אני רוצה צדק. ואתה תשלם על כל מה שעשית. הנח את חרבך ואל תגרום לכך שישפך הרבה דם. חבל שאתה נוהג באלימות. ( גבריאל משמיע זעקת שבר כאשר הוא ראה שהחרב פגעה בחברו. הוא התקרב אל מרום ונשבע שלא יזוז מהמקום , עד שייעשה צדק.)
מרום : ( צוחק צחוק רע. גבריאל לא הבין מה מצחיק) עוד פחות חג'בי בחיים , זה מה שרציתי. ועכשיו , גבריאל בוא להילחם איתי, תראה את חברך מתבוסס בדמו. בוא ותלחם במקומו. יש לך אומץ? אה הבנתי אתה פחדן שלא יודע להילחם . נשאל את רפאל , רפאל , האם גבריאל אמיץ? החבר הכי טוב שלך מעיד שאין לך אומץ. פחדן עלוב , זה מה שאתה. ( אמר מרום בהתגרות).
גבריאל רץ לראות מה קרה לרפאל. הוא הבחין שרגליו נפגעו .
גבריאל: ( הוא התכופף על ברכיו וניסה לעזור לרפאל לקום אך רפאל גנח מכאבים עזים מכיוון שהוא היה פגוע ברגלו.) תחזיק מעמד , חבר. אני לא רוצה לאבד אותך. בבקשה , תחזיק מעמד בשבילי. אני זקוק לך , בלעדייך עולמי שומם.
רפאל השמיע זעקות שבר נואשות , הוא כמעט " התקפל" מרוב כאבים.
רפאל :(הוא השמיע זעקת בכי חרישית , הוא היה חלש מאוד. דפיקות ליבו הואטו) מצטער שאני מאכזב אותך , חבר נפש שכמותך. אבל עדיף לי למות מאשר לסבול מכאבים עזים.
תן לי למות! בבקשה , גבריאל היה חזק ואמיץ ואל תתן לאף אחד להפיל את רוחך . ( רפאל עצם את עיניו וכשגבריאל נגע בידו, הוא הרגיש שאין כבר דופק. רפאל מת ).
תמונה מס' 2: אביטל יוצאת אל גן הוורדים, ואינה יודעת שגבריאל משקיף בה מלמטה.

אביטל : ( יוצאת לכיוון הגן , היא פוחדת שאחד מבני ביתה יגלו אותה) ( עשר בלילה , היא יוצאת בזהירות בלי לדעת שגבריאל מביט בה הולכת לגן) הו, מה יפה הוא הלילה , הגד נא לי למה זה הגורל הוא אוייבי. הו, גבריאל יקירי למה שם משפחתך הוא חג'בי ושם משפחתך הוא רק אויב לי ועיני רק מביטות בך. גבריאל , הן רק שם משפחתך שונאת אנוכי, ואת שמך אני יודעת. חטא שפתיי אשר אני אומרת את שמך. אמור נא לי שאין אנו יריבים אלא חברים. מסכסוך של הרבה שנים לא נותר שום דבר.
הן אנוכי יודעת היטב את הסיכון שמצפה לשנינו ולהפיכת גורלנו. שם משפחתי לא יהיה מלכה ושם משפחתך לא יהיה יותר חג'בי.
מי שם הלוחש לי באפלה הקודרת , המחכה לי אחרי יום מלא סיוטים. זה רק אתה , אמור לי בבקשה מי אתה ותגלה את עצמך מולי.
גבריאל: ( עומד מתחת לבית , מתגנב בריצה לעבר אביטל העומדת לה ולוחשת באפלה) אביטל , אביטל האם זו את? אמרי לי שזה לא נכון ששנינו צאצאים למשפחות יריבות , מסכסוך של הרבה שנים לא יצא טוב. עכשיו אחיך הרג את חברי הטוב ביותר , ואינני יודע איך זה יסתיים. הן רק חומת השנאה שבין שתיי משפחתנו מפרידה בינינו, ועכשיו אני עומד ואומר לך שנילחם , נילחם נגד כל העולם. מלחמות לא יביאו את הצדק שאחריו אני רודף. אני יודע שאת אויבת , אבל ליבי אומר שאפשר לשנות הכול, אני אגיש בידך עולם חדש המלא בתקווה. לא עוד שנאה ריקה ותהומית שתפריד בינינו. שמי לא יהיה יותר חג'בי כי היום אני נשבע, בעזרת מילות האהבה שאני אלחש אל אוזנך, האינך יודעת כי הלילה הוא צעיר . הלילה
הוא יעיד כמה אהבתי אלייך גדולה. אמרי לי שאת רוצה אותי , אני אתן לך במתנה את ליבי. אני לא אבטיח לתקן הכול , מה שאפשר לתקן אעשה זאת מפני שאני רוצה ששנינו נשבע הלילה על אהבתנו.
אביטל : ( שומעת את קולה של אחותה טופי , ממהרת לחזור אל הבית) סלח לי גבריאל , הן אני נפרדת ממך ברגע זה. אבל ליבי הוא שלך. שבועת אהבה בינינו אני אנצור בכל פינה ואבטיח כי רק אותך אוהב.
ליבי מת מפחד שיגלו אותנו וזה יוביל את שנינו לסוף הנוראי מכול: המוות אשר מחכה לכל אחד משנינו , הנה אתה רואה , הוא לוחש לנו בכל פינה ומאיים להבטיח לחזור אם הוא יוכל.
גבריאל : ( הוא נושק לה וממהר לצאת מגן הוורדים) אביטל , אני לוחש את שמך בלהט אהבתי , אני חורט אותך , כמו שאת יפה וקורנת כמו השמש ופנייך מצוירות כמו תמונה חדשה . אמרי לי כי התקווה בוערת בכל אחד מאיתנו. היה שלום נערת חלומותיי , אשר לה יופי מיוחד כמו הכנפיים הצחורות של המלאכים אשר יושבים בשחקים. היא צוחקת לה , צחוק לבן ובהיר נשמע בכל פינה , זה הקול המלאך אשר נשבה בקסמי. היה שלום אביטל. מי ייתן והגורל לא יפריד בינינו.
טופי: ( ממתינה בפתח החדר , מציצה לעבר החדר. היא מאותת לאביטל שהסכנה מרחפת מעל ראשה , סכנה שתמיט אסון על משפחתם.) אביטל , אביטל. אנא מהרי נא אל תגרמי לאבי היקר לבוא לידי כעס. כעס הוא החבר האחרון שיבקר כאן בביתנו.
אביטל : ( ממהרת לסגור את הגן במפתח, היא יוצאת בחזרה לבית , ונגשת אל טופי המבוהלת) טופי , טופי. אחות יקרה שלי . ובכן , נפגשתי עם גבריאל ונשבענו זו לזה שבועת אהבה בינינו. אנא, אל נא תספרי לאבי שאנחנו נפגשים. חומת השנאה עודנה קיימת בין שנינו והשנאה היא בלתי נתפסת. אני רואה את ליבו של גבריאל הטוב , אהוב ליבי והיחיד שאני מעוניינת לראות.
תמונה מס' 3 : אביה של אביטל מודיע לה שהוא רוצה לשדך אותה למישהו שהיא לא מכירה.
טופז ( טופי) יוצאת מהחדר, אביה של אביטל נכנס . הוא מתיישב על שרפרף לבן. מתכונן להודיע לה שהיא מתכוון לשדך מישהו כי הוא חשב שהיא רצתה להתחתן.
יחזקאל ( חזי) מלכה: ( הוא מלטף את זקנו, הוא מניח את הסיגריה בצד ) מה שלום בתי הטובה , אביטל? יש בפי בשורה אלייך. שיאל שהוא בא ממשפחה עשירה ביקש את ידך והוא נמצא פה. למרות שלא מלאו לך ארבע עשרה. אני רוצה שתכירי אותו.
שיאל: ( בחור כבן שתיים עשרה, גבוה , בעל עיניים בהירות) שלום לעלמה הנאווה והצחורה, מה עיניי רואות ברבור צח ויפהפה נגלה לפניי. אני הוא שיאל שטרית, ומהו השם של עלמתי הנערצת והיפה? כבוד הוא לי להכיר אותך זאת לראשונה. האינך יודעת שביקשתי מאביך לקחת את ידך, ואני רוצה לשמוע האם יש לך תשובה בפיך.
אביטל: ( המומה, היא חשבה שהוא סתם רצה לצחוק איתה) מה זאת אומרת לשדך לי , אני לא מבינה. אתה לא מבין , שאני לא אוהבת אותו? וחוץ מזה , אני רק בת שלוש עשרה וכמה חודשים.
יחזקאל ( חזי) מלכה: ( מסתכל עליה בפליאה , יוצא מהחדר. אביטל נאנחת מתוך עצב כי היחיד שהיא חשבה עליו היה גבריאל.) זה לא נתון לוויכוח, אז תלמדי לאהוב אותו עם הזמן. אני חושב שאתם מתאימים.
אביטל : ( מסתכלת בשיאל , היא רוצה לצאת אל גן הוורדים, ולהיפגש שוב עם גבריאל) אין לי עדיין תשובה, אבל תן לי לחשוב על זה. אולי תהיה לי תשובה באחד הימים. אני לא יכולה להבטיח לך כלום כרגע. אבא שלי ממהר כי הוא לא יודע שאני צעירה מדיי בשביל להתחתן, במיוחד איתך. אני לא יודעת ולא מסוגלת להבין מה זה לנהל משק בית כשאני נערה צעירה , שלא מבינה כלום מהחיים שלה.
שיאל: ( קם מהמיטה , מנשק את אביטל בידה) הו, נערת חלומותיי אשר הספיקה לכבוש את כולי, האומנם ניפגש באחד הימים והגדי נא לי מה היא תשובתך. יופייך הזוהר והצחור נגלה אליי מתוך אגדות, להתראות עלמה יפה ומקסימה. ( הוא יוצא ומשאיר את הדלת פתוחה).