מדוע זה?
אני אוהב אותו, אני חש אליו רגשות עזים, רגשות אהבה.
אך אני כל כך מתבייש, אולי הוא ירתע ממני?, אולי הוא יחשוב שאני ילד מוזר?
אולי הוא בכלל לא ירצה לדבר איתי? כל השאלות הללו מתרוצצות במוחי.
למה זה מגיע לי. אני רוצה לחוות אהבה, פעם אחת בחיים המכוערים שיש לי, להיות נאהב.
אני אוהב אותו כבר שלוש שנים. מצד אחד, נמאס לי להתאפק אני רוצה לפתוח את זה בפניו
אבל מצד שני, אני כל כך ביישן וכל כך נבוך.
שנינו חברים מהיסודי כבר, ובכיתה ז' הבנתי שאני אוהב אותו, וחיכיתי, ודחיתי את הרצונות שלי.
אבל נמאס לי, אני רוצה להגיד לו את זה בפנים, אבל האם אני יוכל?! .
אלי היקר שבשמיים, עזור לי ואל נא תכעס עלי, כי אם תכעס אנה אלך? ואנה אפנה? …
מדוע הכאב הזה נגרם לי? מדוע זה?
תגובות (2)
שאלה שמעסיקה הרבה אנשים- האם ללכת לפי הרצונות ולהסתכן, או האם לשמור על המצב הקיים אבל לדעת שלא תקבל משהו מעבר במידה והצד השני מרגיש את אותו דבר. האם לחשוף את עצמך או להישאר באותו מקום. אני בעד לקחת סיכונים, כי זה מוביל אותך לחיים מעניינים יותר- זה העצה הכי טובה שיש לי לתת לך :D
אני מסכימה עם המחברת שמעליי, גם אם בסופו של דבר תחווה דחייה- עדיף לדעת שעשית את כל מה שיכולת ובאמת ניסית, מאשר לדעת שהיית יכול לעשות משהו אבל פספסת את ההזדמנות.
חוץ מזה, למה שנשנה את יחסנו אלייך? אתה אותו בן אדם, אולי שונה במעט מהשאר, אבל ככה זה עם כולם, לא? כולנו שונים, בין אם בנטייה המינית שלנו, בין אם בצבע עורנו, בין עם באישיותנו.. אנחנו שונים, אבל צריך לדעת לקבל את האחר.