מאוהבת

-"אני לא יכולה לעשות את זה יותר"
-"למה?"
-"חח.. למה? כי אני מאוהבת"
-"ואלה..!? במי?" הוא שואל, מנסה לפתח שיחה. מבין שסטוץ כבר לא יקרה פה היום.
-"זה לא במי. זה במה."
-"מזתומרת?"
-"טוב.. מה? מה קורה פה? מי אתה ומה עשית עם הסטוץ חסר האכפתיות שלי?"
-"אאוץ'.."
-"מצטערת שאני אמיתית."
-"את יודעת שזה לא נכון"
-"טוב."
-"טוב.. ובכל אופן? במי את מאוהבת?"
-"אני אגיד לך בתנאי שתשתוק עד שאני אסיים לדבר."
-"אוקי"
-"אוקי. אז במה אני מאוהבת?
אני מאוהבת בחיוך הזה שלך בכל פעם שאתה צוחק. ובגומה הזו שהוא יוצר. ובעיניים הילדותיות האלו שיש לך בכל פעם שאתה מת לקבל משהו.
אני מאוהבת בישירות ובאגרסיביות שלך. ובמחשבות הילדותיות שיש רק לך שבאופן מדהים משתלבות עם האישיות הבוגרת שלך.
אני מאוהבת בעובדה שאתה ילדון אבל הכי גבר שהכרתי. ובזה שאתה מנייאק אדיוט ובן זונה אבל הכי חכם שפגשתי.
ואין שום סיבה, לא הלימודים או העבודה או יציאות או חברות או משפחה, אין שום סיבה אמיתית שבגללה לא רציתי להיפגש איתך. רק העובדה שאני.. מאוהבת.
ואני יודעת, אני יודעת שזה בחיים לא יקרה. מאלף סיבות. והסיבה העיקרית? זהשאני לא רוצה את זה ככה. לא רוצה להיות אחת מרזומה האקסיות שלך. ולא רוצה שתהיה אחד מרזומה האקסים שלי. שנהיה יחד חודש או חודשיים, בהגזמה חצי שנה ואז נפרד. לא רוצה.
אז זה לא יקרה… אבלאני צריכה שתדע שאני לא יכולה לעשות את זה יותר.
לא יכולה לחכות ממך להודעות ובסוף כשאני מקבלת אותם, לדעת שגם כשנפגש אתה תהיה שלי לשעתיים וזהו.
לא יכולה לקבל ממך הודעות ולצפות שאולי הפעם.. אולי הפעם תסתכל עליי כיותר מסטוץ. אולי הפעם יהיה לי האומץ לדבר איתך.
לא יכולה.. לא יכולה לראות אותך מתנשק עם מישהי אחרת. אוסתם הולך איתה יד ביד בחמש בבוקר על המדרחוב אחרי מסיבת פורים מטורפת. לא יכולה.
ואני יודעת.. שאני זורקת פה מתנה. כי כן. יש לי בנים. לא חסר. אבל אתה היחיד שאני באמת רוצה ושבאמת יודע לעשות את זה… כל כך טוב.
אבל עם כל זה שאני חולה על זה שברגע שאני נכנסת לבית אתה סוגר אחרי תדלת ומצמיד אותי לקיר בנשיקה אגרסיבית… אני עדין אעדיף שתסתכל לי בעיניים ותלחש "אני אוהב אותך" לפני שתתן לי נשיקה אוהבת.
אבל אני יודעת שלעולם תמשיך להסתכל עליי בתור סטוץ. ואני יודעת שאני מחכה בטירוף לזמנים האלו שלנו כי זה הזמנים היחידים שאני רואה אותך. אבל אם הדרך היחידה שאתה תהיה מסוגל להסתכל עליי אי פעם זה בתור סטוץ, אז אולי עדיף שלא תסתכל עליי בכלל. ועם כמה שזה קשה.. אולי עדיף שננתק קשר.
וכן, אני לא יודעת לאהוב. היו לי חברים של תקופות ארוכות מאוד. אבל אף אחד מהם לא היה אהבה. זה היה הרבה דברים, מפלט, מקום לברוח, מקום טוב לבכות ולהתפרק ולתת. אבל לא אהבה. ואני לא יודעת לאהוב. ועושה המון טעויות ופוגעת ולא מעריכה.
אז אני לא יודעת לאהוב.
אבל בשפתיים האלו? ובידיים? ובצבע השחום? ובגוף הזה? אני מאוהבת. ויותר מזה? אני מאוהבת באישיות שהגוף הזה מחזיק.
אז לא. אני לא יודעת לאהוב.
אבל בך? בך אני בהחלט מאוהבת."
.
.
.
-"וואו… חתיכת נאום דפקת."