לצרוח

לפעמים הכל כל כך שקט שבאלי לצרוח,
להוציא את הכל גם אם אין באמת שום תכלית.
אין שום תכלית לגלגל הזה,להתפרק ולחזור לעצמך.שוב ושוב ושוב.
אני כל כך לא רוצה להיות לבד !
אך מי ישאר איתי?
חשבתי שאתה תשאר,שוב בחרתי באחד הלא נכון.
אף אחד לא רוצה.
הם באים כל כך בקלות אך לא מבחנים שאני בוחרת אותם בפנצטה.
לא אתן לאף אחד להתקרב עד שאבחר שאתה ראוי.
אך אני טועה כל הזמן.
בוחרת את האחד הלא נכון.
אני שונאת את עצמי.

אין לי במה לאחוז יותר
גם לא בעצמי.
אז תן לי לצרוח ,תן לי לעמוד על ההר הגדול הזה ולצרוח.
ולשאול
"מי יוכל להשאר עד הסוף?"
ולהשאר עדיין לבד.
כי אותי אף אחד עדיין לא בחר.
אז תן לי,תנו לי להעלם לעוד זמן.
ולאבד בתוך כל המחשבות שלי וסיפורים שלי.
כי רק שם.
רק שם מותר לי לחלום