לצאת מהבועה פרק 1

סיפור זה לא מבוסס על המציאות.
שלום, שמי און. אני גר בעיירה קטנה שלא קורה בה כלום.. יכול להיות שכול סיפור מתחיל ככה.. אבל תמשיכו לקרא.

אני כותב פה בשביל לספר את הסיפור שלי. הרבה אנשים אומרים שזה מוזר שאני מבטא את עצמי בצורה כזו.. כי אני מספר את הסיפור שלי לכול העולם אבל.. אני רוצה שידעו.

לפני כשנה התחלתי את כיתה י.
בעיירה קטנה כמו שלנו, כול התלמידים מכול האיזור באים ללמוד בבית ספר אחד. אני חושב שיש פחות קליקות מאשר במקומות אחרים. האנשים פה טובים.. נותנים הזדמנות לאנשים להביע את עצמם ולהראות למה הם מסוגלים ושווים. וזה יפה בעיניי. אני מכיר את האנשים האלה כול חיי, אנחנו תקועים בתחת שלהשני מאז הגן.

הגעתי ביום הראשון ללימודים לבית ספר לבוש יותר טוב מתמיד מנסה לשכוח את מה שקרה בקיץ.. קטרין.. אי אפשר להוציא אותה מהראש… אני פשוט לא יכול זה קשה מידי. המשכתי ללכת עם הראש כלפי מטה עם המחשבות האלה בראשי עד ש…נתקלתי בשי החבר הכי טוב שלי. הוא תמיד עוזר, יש לו שיער שטני ועייניים כחולות בהירות, תמיד מצליח לו עם הבנות.. הוא עודד אותי ואמר שזאת שנה חדשה מלאה בהתחלות חדשות.. משפט דבילי.. זה לא נכון. עברתי בין המזדרונות עם שי ואנשים המשיכו להסתקל במבט קר. רק שמחתי שהיא לא איתנו בבית ספר לא הייתי צריך לראות אותה יותר לעולם.

שי ואני הלכנו לתפוס מקום באמפי של בית הספר לקראת טקס קבלת תלמידי כיתה ט לבית הספר.. זה פשוט משעממם ולמה צריך את זה? זה סתם מביך אותם. הטקס התחיל, ועלתה לבמה ילדה יפה. השיער השחור החלק שלה גלש לה על הכתפיים, היא לבשה משקפיים ועייניה היו בצבע ירוק עם קצת חום. זה מיד גרם לי לצמרמורת.. כי הכרתי אותה! זאת הבת של השכנים שלנו! אך היא גדלה כול כך הרבה בשנה האחרונה…? היא התחילה לדבר במיקרופון.. הקול שלה היה רך וגבוה.. היא הציגה את השכבה החדשה והם עלו אחד אחד.. ורק בהיתי בה. שי שאל אותימה הבעיה שלי ושאלתי אםהוא זוכר אותה? הוא אמר שלא ושאל מי היא? אמרתי שהיא שכנה שלי.

בילדותי מאוד אהבתי ללכת לגן שעשועים היה בזה משהו מרגיע.. גם היום. אני הולך ומתנדנד ואני מרגיש בכול נדנוד שאני עף. שם הכרתי את אמה בפעם הראשונה בגיל שבע. הייתי בגן השעשועים השכונתי על הנדנדה הקבועה שלי והתנדנדתי בזמן שהבטתי בשמיים הכחולים והצלולים, עד שילדה קטנה ותמימה באה ועמדה לפני. רציתי לעצור ולא יכולתי והרגליים שלי פגעו בפרצוף שלה והיא נחתה על הרצפה. היא התחילה לבכות וברחה. אף פעם לא הבנתי למה.. לא הכרתי אותה אז.. ובצדק היא הייתה חדשה בשכונה. היא ואמא שלה עברו לגור שתי בתים לידינו אחרי גירושים קשים. אמה הייתה רק כבת שש..