לנה דל ריי x מרינה אנד דה דיימונדס- איך אומרים אני אוהבת אותך בפיוט?

זה היה לילה קריר בברוקלין, ניו יורק סיטי. לנה דל ריי הלכה לאורך גשר ברוקלין. היא אהבה להרגיש את הרוח הקרירה נושפת בעורפה ומעיפה את השיער שלה. ברוקלין תמיד הזכירה לה את הבית, את הילדות בהשראת שנות השבעים, הערצה למרלין מונרו ואלביס. חלומות של אהבה טהורה, של מאהב שלוקח אותך באופנוע לראות את העולם, שבזרועותיו אפילו עד קצה העולם תרגישי בטוחה. פרפרים בחזה, ואהבה עד מעל הראש.

אבל החיים אכזבו. הפנטזיות התרסקו והלב של לנה נשאר מלא צלקות. היא הידקה את המעיל שלה סביבה כאשר רעד עבר בה. העבר תמיד היה מקום שהיא לא רצתה לחזור אליו. אלכוהול, סמים, לב שבור. בעיקר טעויות. אך הילדה הקטנה והתמימה, אליזבת גרנט האמינה בלב שלם באהבה, ותמיד שילמה על זה מחיר כבד. היא לקחה נשימה עמוקה ונזכרה בזמנים שבהם כעסה על עצמה. עכשיו היא הייתה עצובה. ובעיקר מאוד עייפה מכול הסערות שאהבה חוללה בליבה. היא נשענה על המעקה והסתכלה בנוף. היא זמזמה לעצמה שירה שמעולם לא נשמעה עד עכשיו.

I don´t know how you convince them and get them, but
אני לא יודעת איך לשכנע אותם ולהשיג אותם, אבל
I don´t know what you do, it´s unbelievable
אני לא יודעת מה אתה עושה, זה לא אמין
And I don´t know how you get over, get over
ואני לא יודעת איך להתגבר, להתגבר על
Someone as dangerous, tainted and flawed as you
מישהו מסוכן, מוכפש ופגום כמוך
-million dollar man-

לנה נאנחה, ודאגה לכתוב את השיר החדש שלה כדי לא לשכוח אותו. ובדיוק שהיא התכוונה להישבע שהיא לעולם לא תתאהב יותר, יד נגעה בכתפה בעדינות כזאת, שלנה מעולם לא ידע וכמעט גרמה לה לבכות. "סליחה, לא יכולתי שלא להבחין שאת כותבת שירים כמוני ועוד על אהבה נכזבת. אני חושבת שיש לנו הרבה על מה לדבר" אמר קול במבטא בריטי כבד. לנה הסתובבה, והיא ידעה מיד שהלב שלה מתחיל לרקוד.
———————————————————————————————————–
מרינה אנד דה דיימונדס סיימה לשיר את אחד השירים הכי מפורסמים שלה, איך להיות שוברת לבבות ((how to be a heartbreaker והודתה לקהל על הופעה מדהימה. היא הופיעה בRumsey Playfield- בדרום סנטרל פארק, ניו יורק סיטי. היא הוציאה את נשמתה על הבמה, נתנה לקהל את כול מה שיכלה. היא השתחוותה לקהל וירדה אל מאחורי הקלעים. האדרנלין עדיין זרם בדמה והיא הרגישה שהלילה עוד לא נגמר. רגע לפני שהעייפות תגיע והיא תרגיש שכול שריר ועצם בגופה חלולים כמו שקורה אחרי כול הופעה היא חמקה בשקט החוצה ונכנסה לאוטו שלה. היעד: לא ברור.

היא נסעה באטיות, בגלל שהיא חששה האדרנלין ישפיע עליה והיא תדרוס מישהו ובגלל שהיא נהנתה מהנוף. ניו יורק, גורמי שחקים גדולים ואנשים שרצים כמו נחיל נמלים, אי אפשר לתפוס בעין פרצוף אחד. בתור בריטית התרבות האמריקאית שאליה היא נחשפה מהטלוויזיה והמוזיקה לא חדלה לעניין אותה. מצד אחד התרבות הזאת נראית מגוחכת, איך מרוויחים כסף מחוסר ביטחון של אנשים, המוח שלנו מתחיל להירקב ממה שמוכרים לנו במדיה, אנשים שיקריבו את כול מה שיש להם בשביל התהילה. אך יש בזה גם משהו תמים, הרצון של כולנו לסיפור אהבה טהור, עם נשיקה בגשם בסוף.
אחרי חצי שעה של נסיעה בלי יעד מסוים היא לפתע מצאה את עצמה ליד גשר ברוקלין. היא הייתה מותשת ולא יכלה לנהוג יותר ולכן היא עצרה את המכונית ויצאה החוצה. היא הלכה על הגשר, שהיה ריק מאנשים. היה קצת קר והרוח יללה, אבל היא גרה בווילס והייתה רגילה למזג אוויר הרבה יותר גרוע.
היא הלכה לאורך הגשר, אבודה במחשבות על שירים שהיא רוצה לכתוב. היו לה המון רעיונות, שמות לשירים ואפילו לחן אבל שום רצון לכתוב. היה לה חסר את החלקיק הקטן והחמקמק הזה, השראה. היא נשענה על המעקה וקברה את פניה בידיה. היה לה יום עמוס מאוד. לפתע היא שמעה קול שקט ועדין שבא לאזניה על כנפיה של הרוח. הוא היה מתוק אך מלא כול כך הרבה עצב. היא הסתובבה וראתה דמות נשענת על המעקה.
לפתע היא הרגישה כאילו האדמה רועדת מתחתיה. היא הסתכלה על חייה מזווית שונה לגמרי, במקום מעיניה שלה היא הסתכלה כמו ציפור מלמעלה. כול רגע בחייה נראה לה שונה לגמרי, תפיסתה של העבר, ההווה והעתיד השתנתה. אתה לא יודע שמשהו הוא הכרחי עד שאתה מסתכל לו בעיניים. ואתה לא מבין כמה אתה צריך מישהו שיאהב אותך עד שאתה מוצא מישהו שאתה באמת מאמין שיוכל לאהוב, להבין ולהכיל כול חלק באישיות שלך. ההיגיון שלה צעק שזה מטורף, ושרק בסרטים יש אהבה ממבט ראשון. אבל הלב שלה ידע. פתאום כשהיא הסתכלה על עברה היא הבינה, כול השנים האלה, הפרידה של הוריה, הבדידות שחוותה עם אביה ביוון בזמן שאימא שלה נשארה בווילס. הניתוק, התחושה שהיא חסרת שורשים. מרינה למבריני דיימנדיס הבינה מה כול חייה היה לה חסר. המחשבה, התקווה שיום אחד היא תהיה שמחה. ועכשיו סוף כול סוף, אחרי 29 שנים ארוכות של בדידות הייתה לה תקווה שהיא תוכל להיות נאהבת ולאהוב. ואחרי זמן רב של חוסר השראה, גלגלי המוח שלה התחילו לעבוד על שיר חדש.
Don’t go out Much at all
לא יוצאת החוצה, כמעט בכלל
I’ve never been The type to call
אף פעם לא הייתי הטיפוס שמתקשרים אליו
I realize to be happy Maybe I need
הבנתי שכדי להיות שמחה אולי אני צריכה
A little company
קצת חברה

So now you know You know it all
אז עכשיו אתם יודעים אתם יודעים את הכול
That I’ve been Desperately alone
שהייתי בודדת באופן נואש
I haven’t found the one for me
לא מצאתי את האחד בשבילי
But I believe in divinity
אבל אני מאמינה בכוח עליון
-happy-
היא לקחה נשימה עמוקה, והלכה בכיוון הדמות שלידה. "אני מאמינה בכוח עליון, ואני מאמינה שיש סיבה למה פגשתי את הדמות הזרה הזאת" היא לחשה בשקט לעצמה את המשפט הזה. היא אזרה אומץ ושלחה יד לעבר כתפה של הדמות המסתורית.