למה?
למה? אני תמיד שואלת.
למה הוא שיקר? למה הוא עזב? למה הוא הבטיח?
מילותיו היו שוות כפרוטה. לא אמינות.
הוא עזב, והשאיר מאחוריו שובל של דמעות.
הוא השאיר אותי לבד, והשאלה שלי תמיד חוזרת,
למה? למה הוא לא אמר? למה הוא נעלם? למה?
ובלילות אני צועקת, ושום קול לא נשמע.
ובבוקר אני בוכה, ושום נחמה לא עולה.
הוא עזב, אותי לבד, עם כל שאלותיי,
עזב, הותיר אותי לבד, כשאני שואלת:
למה?
תגובות (0)