למה זה מגיע לנו, לכולנו.

אהבה, מה זה בכלל אהבה? יש אנשים האומרים שהיא הדבר הכי טוב שיש, שהיא משנה אותך מקצה לקצה, שהיא גורמת לך להסתכל על הכל בצורה שונה. ויש אנשים שאומרים שזה נורא, שזה כואב ומשפיל, שזה פוגע ולא מתרפא. אבל אהבה זה פשוט ים של רגשות, זה יכול להיות הדבר הכי טוב בעולם והדבר הכי נורא בעולם. זה זרם בלתי פוסק של רגשות הצפים באוויר, כל פעם שנזכרים אחד בשני עולה חיוך מתוק, כל הודעה מהם גורם לכם להתרגש מחדש. כל ליטוף, כל מגע, גורם לך לחוות זרם צמרמורות המכה בגופך מרוב התרגשות, כל נשיקה, אתם מרגישים את עולמכם נמס, אין תחושה של זמן, אתם רק שתיכם, בעולם משלכם, בלי אף אחד. אתם לא מצליחים להוריד את החיוך מהפנים, זה משנה אתכם לגמרי, אתם מרגישים כמו חצי, כאילו הוא הדבר היחיד שיוכל להשלים אתכם. אתם מתגעגעים אליו בכל שניה אפשרית, אתם צריכים אותו. הוא הופך להיות חלק מעולמכם, חלק מגופכם, הוא החצי שמשלים אתכם. אז למה, למה האנשים האלה שאתה מוכן לחצות בשבילם יבשות ואוקיינוסים, ולבסוף אתה מגלה שהם אפילו שלולית לא יהיו מוכנים לחצות בשבילך? זה פוגע, זה מערער את כל מה שחשבת והאמנת בו אי פעם, אתה מנסה להבין מה לא בסדר, מה לא עשית נכון שככה הוא עזב אותך. אתם לא מספיק טובים בשבילם? הם מצאו מישהו יותר מוצלת מכם? ובלי לשים לב אתם עמוק בתוך סערה של פחדים, חששות, החכשות, רגשות. זה נורא, זה יותר כואב מכדור החודר לראשך, זה יותר מפחיד מכל דבר אחר, אתם מנסים, אתם מכחישים, אתם מתעלמים, אתם מרכלים. אבל לא משנה מה תעשו, תמיד יהיה הרגע הזה שתיזכרו ברגעים איתם, ותעלו חיוך קטן מבלי להבחין, כי זה הדבר היחידי שנשאר לכם מהם, עכשיו הם כבר עוד סתם איש זר, שמכיר את כל הסודות שלכם…