לכל אדם יש מחליף

"קאסיה אני בבית." אמרתי בקול חזק כדי שתשמע אותי, חייכתי חיוך גדול עיניי מחפשות אותה בבית רוצות לראות את דמותה אהובה, אך היא לא הייתה נמצאת בבית.
משהו אינו קשורה.
הלכתי במהירות קול צעדיי מהדהד בקול גבוה כל כך בבית הריק הזה.
נכנסתי לחדר השינה שלנו ועיניי נמלאו דמעות.
כל הדברים שלה נעלמו, הבגדים, הספרים, התמונות הכול.
התיישבתי על המיטה בכובד מרגיש את הדמעות זולגות על לחיי.
על המיטה היה מכתב, לקחתי אותו רואה את כתב ידה המסולסל והייפייפה עליו.
פתחתי אותו בלב חושש, כולי כאוב ופגוע, הרגשתי נבגד.
החלתי לקרוא את מכתבה.
'אני יודעת שהשמיים שחורים עכשיו.
אבל אתה צריך לנסות להיות חזק, לא משנה כמה זה כואב אתה צריך להמשיך בחייך… בלעדיי.
בהתחלה זה ייכאב לך אני יודעת, ירגיש כמו חץ שננעץ בלבך ומסרב לצאת, אבל זה הדבר הנכון ביותר בשביל שתינו.
אתה יודע שזאת תיהיה הדרך היחידה שלך להתגבר עליי, אהבת חייך שברחה ממך.
אבל לא ברחתי ממך, ברחתי מהפחד שמגיע מהתחייבות בעובדה שאני צריכה להיות איתך.
אני יודעת שאני נשמעת עכשיו כמו גבר, אבל זה נכון תבין דניאל.
שנים רבות חייתי לבד לא אהבתי אף אחד מיימי, פחדתי ממחויבות, פחדתי מהשינוי, פחדתי שאני אשתנה.
אבל כשאתה הגעת זה לא עניין אותי, אהבתי אותך כל כך, אני אוהבת אותך כל כך.
אבל היום לפתע הבנתי, השתנתי.
פעם הבטחתי לעצמי שלא יהיה סרויה באהבתו של שום גבר, אבל מצאתי את עצמי עושה דברים שהבטחתי לעצמי שלא העשה.
בכל יום ישבתי בבית וחיכיתי לטלפון ממך, חוששת שברגע זה אתה עם האישה במשרד עם המחשוף בשפע.
מצאתי את עצמי קנאית ותלותית.
בכל יום רק חיכיתי שתגיד לי כמה אתה אוהב אותי, וכשאמרת לי הסתכלתי עלייך בכאב וחשבתי מה עשיתי טוב בחיים שאתה מגיע לי.
דניאל השינוי הזה שעברתי הוא השינוי שלא רציתי שיבוא, ולכן אני הולכת רחוק ממך, אני הולכת לחפש את עצמי מחדש.
אני יודעת שבלילות הראשונים, אני אבכה אולי בדיוק כמוך או אפילו יותר, יהיה קשה לישון בלי שיידך מחבקות אותי.
אבל כמו שאמרתי דניאל אני לא האישה הזאת.
אני מפחדת ממחויבות ולכן אני בורחת.
אני לא גאה בזה אבל זאת האמת.
אני מצטערת על הכאב שאתה מרגיש עכשיו דניאל באמת שכן.
אני מקווה שיום אחד שבו הכאב יהפוך לשנאה.
אתה תבין שצדקתי בכך שיצאתי מחייך.
אתה תמצא אישה שאתה אוהב והיא תאהב אותך יותר מכול, אתם תתחתנו והיא תביא לך ילדים ואתה תאהב אותם.
אתה תעשה איתה את מה שרצית לעשות איתי, כי דניאל לכל אדם יש תחליף.
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, קאסיה."
דמעה מעיניי נפלה על המכתב, מרטיבה אותו.
אני יודע שכל מה שהיה בנינו כבר חסר טעם.
הכנסתי את ידי אל כיס הג'קט שלי, מוציא ממנו קופסה קטנה מרובעת, פותח אותה ורואה את הטבעת שבחרתי לה.
תכננתי להציע לה נישואים מחר, להציע לה להיות כל מה שהיא לא רצתה להיות.
יכול להיות היא צודקת, יכול להיות היא לא אהבה של חיי כמו שחשבתי שהיא.
אבל בנתיים אני מרגיש נבגד למרות הכול אהבתי אותה, למרות כל הפאקים שלה.
למדתי לאהוב אותם ואותה.
אבל היא ברחה ממני, מהר ככל האפשר, כאדם הבורח מאש.
לקחתי את הטבעת שם אותה על השידה כואב לי להסתכל עלייה ולחשוב על העתיד שהיה יכול להיות לי איתה.
אני יתמודד עם זה שאני יחזור בנתיים אני זקוק למשקה טוב.
ניגבתי את דמעותיי, והלכתי במהירות למטבח לוקח את המפתחות ויוצא אל הבר.
מי יודע אולי שם אני אמצא תחליף לתפקיד שהיא הייתה אמורה לשחק בחיים שלי.
כי כמו שהיא אמרה לכל אדם יש מחליף, ואפילו טוב יותר מקודמו.