לזאת שנטשה

שעות של חשכה, חודשים של בדידות..
למה את מחכה? את בטח רוצה שאמות…
כשאת לא לידי כבר אין לי סיבה
לנשום, לחייך, להתקדם.. אין בשביל מה…
גם ככה כל רגע נמשך כמו הנצח…
קרעת את ליבי, עבורי זה כמו רצח!!
הולך באיטיות כמו שהולכים בגבעה…
בא לי למות ושלא תהיי בשבעה!!!
הרסת את חיי ואת עוד מחייכת
שתלכי לעזזל כי לי אין כבר לאן ללכת
את כל כולי נתתי למענך וזה לא הספיק..
בחוסר אמפתיות את אמרת את שלך, את מיצית…
מי ישמע מאיפה הגעת, מי ישמע מה את נתת..
רצית להגיע רחוק ולטייל בעולם
לאכול במסעדות לשים זין על כולם
שום דבר לך לא הספיק, את בחרת להסתכל סביב..
להרוס ולקרוע , להשמיד בזה התברכת..
מי שאהב אותך יותר מאת כולם, אותו מעכת..
לעולם לא יאהבו אותך כמו שאהבתי
לעולם לא יידאגו לך כמו שדאגתי
לעולם לא תמצאי נחת בשום ידיים של כל גבר
את הרגת אותי ולא נותר שום זכר
שום זכר למה שעברנו
שום זכר לסיפור אהבה
שום זכר לתקווה ושאיפות
הותרת אותי זרוק עם מחשבות רעות
כשייעברו הימים החודשים והשנים
כשתתנסי במציצה לכמה גברים
תביטי לאחור ורק אז תדעי , שלעולם לא יאהבו אותך כמו שאני..
אבל זה כבר מאוחר…. הלב שלי כבר מזמן נשבר..
אפילו את לא תוכלי לתקן, מבחינתי את יכולה ללכת להזדיין.
את מחוקה בכל חוט מחשבה ורגש
את פגעת בי יותר מכל נפש
מאחל לך שאחריי רק תדעי מכאוב
ושתהיי לבד בלי יכולת לאהוב

הרגת אותי ומזמן אני מת
סתם נושם בכח שורד את את הרגע
לא מתכנן, לא חושב, לא מרגיש
ריסקת את הלב בידייך עם פטיש
עוד ערב מגיע עוד לילה לבד
כבר לא משנה לי , כבר ממש לא אכפת
ככה מרגישים לפניי שהולכים…
עוד ערב מגיע עוד רגע עוד קצת
גם כשתביטי על הקבר שלי לא יהיה לך אכפת
אז אולי כבר עדיף שלא תתקרבי
כי זו את שגרמת לי לשכב שם
את הרגת אותי