להמשיך הלאה.
הדימיונות עליך היו מרחיקות לכת. בכל סיטואציה שקרתה הייתי מדמיינת מה היה קורה אם היית פה, איך היית מגיב ומה היית עושה.
כאשר הייתי הולכת לבד ברחוב הייתי מתחילה לדמיין על הצלצול טלפון שיצלצל וזה יהיה אתה מבקש שאסלח לך.
ושהיינו יושבים עם חברים, הייתי מסתכלת שעות על זוג אוהבים שהיו יושבים שולחן לידינו ומדמיינת אותנו במקומם.
וככה הייתי מדמיינת בכל שטות שהייתה קורית. וברגע שדמותך הייתה מתחילה להעלם לי מהדמיון, שכבר לא הצלחתי להכניס אותך לכל סיטואציה, הבנתי שהגיע הזמן להבין שאתה לא פה, לא היית ולא תהיה יותר לעולם.
תגובות (0)