לב שבור, אתה תהיה בסדר.
תגיד משהו. כל דבר…
כד שאדע שאני לא סתם מדמיינת. כדי שאדע ששמעתי נכון. כדי שאחרי כל האהבה הגדולה וחסרת המעצורים, אתה שונא אותי. ומעולם לא אהבת באמת…
אני עומדת על יד החלון הפתוח. רוח קרה נושבת, אבל זה עוד כלום בהתחשב בקרח המקפיא שחדר לעצמותיי ונשאר שם, מאז אמרת את המילים.
נותרת שקט אחר כך, נתת מזור לרגשותייך כלפיי, ואילו אני? אני עוד כאן. עומדת וצופה. מביטה בליבה של סיגריה, נאכלת במשבים הקרים ובשאיפות האיטיות שלי.
דבר לא השתנה… שנה ארוכה ומלאת מורדות. היא חלפה מעבר לי כשחשבתי שאוכל להיאחז בה לנצח.
היא נסחפה אחרי הרוח כשהאמנתי שלעולם לא תעזוב. ממש כמוך…
אתה מנסה לנצל את טיפת העצמאות שעוד נשארה לי. ניסית לערער את מעט הביטחון שהיה לי. ושבורה… ממש כמו שרצית, אני עומדת כאן לבדי ומנסה לחשוב. כי זה קשה. כי מעט ה"אני" שעוד נשאר רק הלך והתבדה.
נשארנו אנחנו, בקרעים שאולי לעולם לא יתאחו. נשארנו לבד,
אבל זה לא נכון… לא כן?
כי בלילות ארוכים של כאב, דם ודמעות… לך היה אותה, שתאחוז בך, שתמשוך אותך קרוב, ותלחש שהכל יהיה בסדר…
רגשותיי עייפים. הם יצאו רגע לשאוף קצת אוויר, מותירים אותי ריקה ומתחננת להפוגה. רגע של שקט טהור. דבר מלבד חשיכה ואובדן.
אני אמורה לכעוס עלייך. לשנוא אותך, על שאמרת את המילים האלו, על שחיבקת מישהי אחרת ברגעים בהם הייתי צריכה אותך יותר מכל.
אבל איכשהו, אני עוד דואגת לך. מאחלת לך חיים מאושרים מאלה שיכולתי להעניק לך אני…
עולם משונה, הא?
אולי אני עוד אסתגל אליו בבוא היום,
אחרי שאבכה בפעם האחרונה, את הלילה…
תגובות (16)
אפשר להכין מזה שיר מדהים. רגשותייך העמוקים נגעו בי מאוד
את מוזמנת לנסות ^_^
תודה רבה, אוליב!
אני עוד עשויה!
ובבקשה 3>
אני חושבת שמה שכתבת הזכיר לי בדיוק מפליא את החוויה הרומנטית הכי קשה שלי. קשה לי שלא להבין את השילוב המוזר שנראה שאת מרגישה, כשחלק מהמטפורות שלך הדהימו אותי כל כך שאני חשה צורך ךעשות עם זה משהו. אם ארכיב, על שם היוצר תהי מצורפת ואני אקדיש את זה לך (:
תודה רבה לך על התגובות, אני באמת מעריכה את הזמן שאת משקיעה, לקרוא ולהגיב!
אני מצטערת שנאלצת לחוות משהו מזה, אבל מקווה שהתגברת ושזה רק הביא אותך למקום טוב יותר.
אני אהיה מאושרת אם תכתבי באמת את השיר הזה, קראתי מעט ממה שכתבת ועושה רושם שאת סופרת מדהימה!
סלחי לי, אבל אאלץ לגמור את התגובה הזו, כדי ללכת ולקרוא עוד כמה מיצירותייך,
ערב מושלם! :)
לפחות חשבתי שחוויתי. בסוף התבררו כל מיני דברים מוזרים. אבל זה כבר לא קשור לנושא חח. די התפכחתי מאז, אני אחרת. קשה לעבוד עליי. המחשבות שלי השתנו. אם מעניין אותך אז 'הנער מהסופר' זה סיפור מאוד מאוד מאוד מוקצן וקצר של מה שקרה לי חח
ואני אכתוב. כרגע אני מהטלפון, כשאהיה במחשב ואסיים אשלח לך כאן הודעה (:
חחחחח ואת חמודה תודה לך יקירתי 3>
זה לא פשוט, לעבור משהו כזה.
מניסיון כזה או אחר שיש לי עם כל הרומנטיקה המסובכת שיש בעולם הזה..
אבל זה יפייפה,כנה, וגם זה דרך טובה לפרוק ולראות באמת איך את מרגישה עם מה שעובר עלייך.
כמו שאת מפרגנת גם אני מפרגן..:)
אוליב – השארתי לך תגובה בסיפור שלך, אני חייבת לציין שהכתיבה שלך באמת מרשימה :)
Faust – תודה רבה!
זה בהחלט לא פשוט, ובאמת מעין דרך לפרוק, אבל ככה זה עם כתיבה, היא יכולה להיות כל דבר שנרצה!
לזכות לתגובות מ -2 סופרים מוערכים כמוכם… עשיתם לי את היום!
אלפי תודות! D:
חחח את עשית לנו אם כבר (: את מקסימה.
הגבתי לך ממזמן על
ביקשתי ממך לא לשבור לי את הלב.
אני רואה כשאת מגיבה לי במייל, את לא?
הו, מצטערת. המייל איתו נכנסתי לאתר כבר מזמן לא בשימוש, אז אני רואה כשאת מגיבה רק כשאני נכנסת לפרופיל שלי ורואה שינוי במספרים של התגובות. (לא תמיד זה עובד חח)
זה בסדר חחח
לי יש מייל בדוי שאני נכנסת אליו מוואלה דואר.
העליתי. זה יהיה ברור ולגמרי בסדר אם לא אהבת. לא נראה לי יצא לי משהו חח הכל טוב
אז אמנם לא התנסתי ברומנטיקה (בניגוד לתגובות למעלה) אבל אני יכולה לזהות מהכתיבה שלך חוויה עצובה וכואבת שעברת. תיארת אותה בכתיבה כל כך יפה, שימוש מעולה וחזק של מילות תואר.
התגעגעתי לכתיבה שלך (למרות שהיא עצובה ואישית) ואלייך
(*נ.ב-שלך הייתה אותה- אני חושבת שאומרים היה אותה, לא?)
ספיררר D: איך התגעגעתי !
מה שלומך? מה חדש?
אני ממש מודה לך על התגובה, תמיד כיף לקרוא מה שאת כותבת, תמיד זה היה ככה ;)
וכן, את צודקת, לא שמתי לב לזה!
אני אלך לתקן :)
שמחה לשמוע שאהבת ^^
שוב תודה! ^_^
פשוט תענוג לקרוא את הסיפורים שלך. הכתיבה שלך יוצאת מן הכלל! תזכרי אותי כשספר שלך יפורסם ברבי המכר של הניו יורק טיימס :) דרך אגב בת כמה את שאת כותבת 8 שנים?
אלפי תודות!
אני בת 19 עכשיו, שמחה לשמוע שאהבת!
שבוע מקסים לך :)