לבי גדום .

הבטן מתהפכת,
לבי נשבר שנית,שלישית,רביעית ,אולי חמישית?
זרקתי את לבי הקטן והגדום,הכל בסדר עכשיו ,הכל רגוע .
אף אחד לא תראה את הצלקת המתיימרת,המאיימת על סדר בעולמי הקטן .
היא לא תדע, והם ?תמיד היו עיוורים .
אני שומעת קולות מהדהדים, סביבה הומה ,
אנשים מדברים אליי ואני מהנהנת,ומגיבה במבטים ,שוק רצון להיעלם ,כאב .
היא מדברת אליי,אני רואה רק תנועות פה. הראש מסתחרר, אולי זו אפילו לא אהבה מי אני שאדע?
היא לא בגדה בי ,היא מעולם לא הייתה שלי .
פשוט יש תחושה של משהו שנעלם ,משהו מת ,משהו נרקב
יכול להיות שהדם הוא על ידי,אני הרוצחת .
אני נעלמת , רציתי לרוץ למקום בטוח .

היא מדברת אליי , אני שומעת .זה ניהיה קל יותר עם הזמן .
אני משתפרת ,אני יכולה להמשיך עם זה .
משחקים על ליבי הקטן משחקים מלוכלכים , אני נהנת מזה ,סדיסטית אה?
אני פחדנית,אני בורחת.

היא מביטה בי,השתיקה מבעיתה , אני נותרת אילמת .
האותיות משחקות משחקים בפי, מילים לא יוצאות ,
אני רואה אותה ,איתה הייתי מוכנה להיות עד קץ הימים .
הצעה מגונה האם כדאי להענות?
לא ,אני אומרת וקולי מהדהד בראשי .