לא היית צריכה לוותר עליו

הסתכלתי עליו בלי שישים לה אליי
כמו שאני עושה בכול יום בזמן האחרון
"את יודעת, לא היית צריכה לוותר עליו"
אמר קול מאחורי לא הסתובבתי בשביל לבדוק מי זה
אני כבר ידעתי, זה היה אליוט, החבר הכי טוב שלי
אבל יש לי הרגשה שאם הוא ימשיך כך זה לא יהיה לעוד הרבה זמן
"אני יודעת, אבל זה לטובתו" אמרתי בנחישות, לא שנשארה לי הרבה כזאת
"כן, אבל מה עם טובך?"הוא שואל אותי בזמן שאני נזכרת בהרגשה של שפתיו של
שפתיי בדרך שבה הוא גרך לי לצחוק כאשר אפילו לא רציתי לעשות זאת
"טובתי, היא לראות שהוא מסוגל להמשיך בחייו בלעדי" אמרתי באנחה והתיישבתי
"את יודעת אם תמשיכי כך, אני חושש שלא תשארי לראות כיצד הוא ממשיך הלאה"
אמר אליוט והתישב לידי"גם ככה אני לא אשאר בסביבה עוד הרבה זמן"
אמרתי ועל פניי הופיע חיוך אכזרי "ואת הורגת את עצמך בכול פעם שאת מסכלת עליו,חתיכה קטנה בכול מבט" הוא אמר וקולו היה רווי עצב "היה אסור לך להיפרד ממנו, הוא גרם לך לצחוק ולחייך וזה הדבר שאת הכי זקוקה לו כרגע"
הוא אמר וקולו היה בלתי מובן "חוץ מזה את הופכת לסטוקרית,
והוא אפילו לא יוכל להעריך את כול זמן המחשבות שאת מבזבזת עליו"
הוא אמר וקולו היה כמו הים ביליתי יתן לפיענוח גם אם תאמר דבר אחד על קולו תגלה שיש עוד כול כך הרבה שלעולם לא תוכל להגדיר
"לעולם אל תוותר על האדם שאתה לא יכול להפסיק לחשוב עליו"
אמרתי ומגרוני בקע צחוק כול כך מריר שרק מלשמוע אותו היה ליבכם נשבר