כשהלכת-סיפור אהבה עצוב – פרק20

"רגע.." צעקתי לכוון הדלת..
החלטתי שאני פותחת לו ומעמידה פנים שהכל בסדר.. אני לא יכולה לספר לו זה יותר מדי מבייש..
פתחתי את הדלת..
"היי" אמרתי בלחש..
הוא לא ענה.. הוא רק נכנס וסקר את החדר..
הבנתי מה הוא חושב.. הוא חושב שהיה איתי מישהו ובגלל זה התמהמתי לפתוח..
טוב, הוא צודק.. באמת היה איתי מישהו.. אבל.. זה לא היה מרצוני..
"למה לקח לך כל כך הרבה זמן לפתוח..?" שאל בחשדנות..
"א..אני לא הייתי מסודרת.." אמרתי ואפילו לא העזתי להסתכל בעיניו..
הרגשתי מושפלת..
"ועכשיו את האמת בבקשה..!" כמעט שצעק…
"נשבעת א.." באתי להגיד אך הוא קטע אותי..
"נעמה היה איתך מישהו??!" צעק ללא רחמים..
"מ..מה?! לא… א.."
"אל תשקרי לי! יש פה ריח של בושם של גבר מעורבב באלכוהול!! ממתי את שותה תגידי האא??" צעק והדביק אותי לקיר כששתי ידיו תופסות בשתי ידיי ופניו מוצמדות לפניי.. ראיתי את הכעס בעיניו..
רציתי לצעוק… רציתי לצרוח שזאת לא אשמתי..
אבל כבר לא יכלתי להחזיק יותר מעמד ופשוט פרצתי בבכי… לא יכלתי יותר..
לפתע פניו התרככו ועיניו היו מלאות רחמים..
"היי.. אל תבכי.." לחש ברחמנות וקירב אותי אל חזהו תוך כדי שהוא מנשק את ראשי..
לא הפסקתי לבכות.. התנתקתי ממנו והתיישבתי על הרצפה כשגבי מוצמד לקיר.. הוא התיישב מולי וליטף בעדינות את סנטרי הרטוב..
"היי בייב.. ספרי לי.. מה קרה כשלא הייתי פה..?" שאל בחמלה..
"כ..כלום.." השבתי ומשכתי באפי..
"אני יודע שקרה לך משהו.. מה קרה? א.." הוא בא להגיד אך קמתי מיד וקטעתי אותו..
"עזוב.. פשוט תשכח את זה.. תשכח הכל.. לא קרה לי כלום.. אני סתם בכיינית.." אמרתי ויצאתי מהדלת מותירה אותו שם.. מבולבל..
-נקודת מבט של תמיר-
"לא קרה לי כלום.." אמרה ויצאה מהדלת..
סעעמקקק מה יש לילדה הזאת מהה?? ולמה אפת לי בכלל?? לא הסכמנו שאני איתה רק בשביל משחק?? אז.. רגע.. למה כואב לי לראות אותה בוכה?… י.. יכול להיות ש.. אני מתחיל .. להתאהב בה..? רגע.. מה??! לאא!! אין מצב.. תמיר לא מתאהב!! תמיר ילד של סטוצים ואף ילדה לא תשנה את זה!! אבל.. אבל כ"כ אכפת לי ממנה סעעמקק!! מה יש בה מה??? מה יש בה שמשגע אותי?? מה יש בה שיכול להוציא אותי מדעתי?? מה?!
יצאתי בעקבותיה.. ירדתי לקפיטריה ושון אמר שהיא הייתה שם אך עלתה לשירותי כי היא לא הרגישה טוב.. עליתי מיד לשירותים.. ואז ..
ראיתי אותה…
רגע.. מה???