כשהלכת- סיפור אהבה עצוב- פרק17
"מה-לעזזל -עשית?" שמענו קול מאחורינו,
הסתובבנו זה היה.. תמיר..
לא ממש שמחתי לראות אותו.. בכל זאת.. קרה משהו מביך ביננו..
"תמיייייייירררר" שון לפתע צעק ורץ בכל כוחו לתמיר שצחק צחוק יפהיפה ומתגלגל..
השניים התחבקו כאילו זה אבא ובן.. הסתכלתי מהצד וחייכתי.. רגע.. איך תמיר מכיר את שון?
"היי גבר קטן מה נשמע ?" אמר תמיר וליטף את שיערו של שון..
זה היה כ"כ חמוד..
"אני מעוווללהה!! תיראה!" אמר והצביע על הקיר "אנחנו צבענו!!" הוסיף..
"וואו.. לא ידעתי שנעמה כזאת כשרונית.." אמר בחיוך צדדי והסתכל עליי במבט חודר..
חייכתי.. הוא פשוט מושלם..
"נעמה?!? ומה איתי??" שאל הילד הקטן ושלושתינו צחקנו..
"טוב אני יורד לאכול.." אמר שון וברח מהחדר בריצה..
"היי תחזור לפה!! תעזור לי לנקות את הצבע!!" צעקתי לכיוון המדרגות אך שון ברח ושמעתי רק את הצחוק שלו.. צחקתי גם אני..
"בואי.. אני יעזור לך.." אמר לפתע תמיר..
"לא זה בסדר.. א.."
"אני רוצה.." קטע אותי..
"טוב.." אמרתי בלית ברירה..
סידרנו את החדר ביחד.. וכשגמרנו התיישבתי המיטה.. הוא התיישב מולי..
מהרגע הזה פחדתי..
הוא הסתכל עליי כמה דקות בלי להגיד מילה..
"אז.. מה אתה בשביל שון..?" שאלתי כדי להפיר את השתיקה המביכה..
"האמת שאני מתנדב בעמותה למען ילדים חולי סרטן אז כל יום אני בא לבית חולים ו.. את יודעת.. משמח אותם .. האמת ששון זה הילד שהכי התחברתי אליו.. יש לנו סיפור חיים דומה.. אני פשוט אוהב את הילד הזה.." אמר בחנק והביט בי בעיניים שלא יכלתי לפרש את משמעותן..
"סיפור חיים דומה..? " שאלתי בחשש
"לא.. לא משנה .. עזבי יכול להיות שהוא עוד לא סיפר לך.. אני לא יודע אם אני יכול.."
"שההורים שלו נטשו אותו? " קטעתי אותו בשאלה..
הוא לא ענה.. הוא פתח את עיניו ופער את פיו בתדהמה.. כולו החויר..
"מ..מה קרה..?" שאלתי בבהלה..
"ס..סתם.. לא חשבתי שאת כזאת .. כזאת קרובה אליו.. הוא בדרך כלל לא נפתח ככה לאנשים.. מה יש בך שגרם לו להיפתח בפנייך..?" שאל
"א..אני.. אני לא.. "
"את התגברת כבר על החבר שלך?" קטע אותי לפתע עם השאלה הכי לא צפויה שקיימת..
"מה.? מה..מה הקשר?" שאלתי בבלבול..
"שאלתי משהו.." ענה בקול תקיף..
"אבל מה זה קשור עכשיו..?" המשכתי..
" לא התגברת עליו עדיין הא..הבנתי.." אמר ובא לקום..
"לא האמת ש.." אמרתי והוא חזר לשבת..
"האמת שבזכות שון קצת שכחתי ממנו.." אמרתי
הוא הסתכל עליי מספר רגעים..
"אז.. אפשר..?" אמר לבסוף
"מ..מה אפשר..? " שאלתי
"לעשות את זה.." אמר ובלי הכנה מוקדמת תפס בלחיי ונישק אותי נשיקה ארוכה..
תגובות (10)
את חייבת להמשיךך
שלום noam hagbi :)
דבר ראשון את רושמת ממש מושלם !
אז ככה … אתמול התחלתי לכתוב סיפור חדש ואני אשמח אם תקראי אותו ותגיבי לי מה דעתך עליו (:
-הסיפורים הכי יפים באתר-
את כותבת ממש יפההה
תמשייכיייי
אני התחלתי לכתוב סיפור חדש אני אשמח עם תקראי ותגיבי :)
תודה רבה כולם :) אני ימשיך אולי מחר:) לילה טובב :)
המשךך
אחלה סיפור
*אגב אני צריכה לדבר איתך נשמה*
על מה אריאל?
גברת Noam hagbi אם את לא ממשיכה את הסיפור זה הסוף שלך! —סוף הודעה—-
חחחחח נוי אני אמשיך מחר בבוקר כי עכשיו לילה ולא יהיו לי קוראות..
אז לילה טוב נסיכות… ותודה על התגובות :)
טוב נו .. המשכתי.. ואין קוראות..