כשהלכת – סיפור אהבה עצוב פרק שני

דן- אם לתאר את דן במשפט אחד – זה הגבר שכל אחת רוצה , אבל לא אני, טו מאצ' סטוציונר לפי דעתי ..
"מה אתה צוחק " אמרתי בלי להסתובב אפילו
" את פחדנית " אמר
"ומאיפה לך לדעת אתה לא מכיר אותי " עניתי מתאפקת שלא להכניס לו אגרוף..
"ראיתי עכשיו" החזיר בחיוך
" טוב אז אני פחדנית ביי " לא היה לי כח לדבר איתו , מספיק יש לי בצפר על הראש
" חחח רואה? את מפחדת לדבר איתי עכשיו" אמר וראיתי שהוא מתכוון לעצבן
"אני לא פשוט אין לי כח" סיננתי ובאתי לפנות לשער של הבצפר אך לפתע הרגשתי את הידיים החסונות שלו תופסות את מותניי ..
הוא קירב את הפה שלו אל האוזן שלי ולחש בפיתוי
"עוד לא הכרתי בחורה שאין לה כח לדבר עם דן מלאכי "
אווייש שונאתת שונאת שונאתת בחורים שעפים על עצמםם!!
התנתקתי ממנו בדחיפה קלה ואמרתי בביטחון:
"תמיד יש פעם ראשונה " ונכנסתי לבצפר, השארתי אותו שם המום מהעובדה שכן, יש בת אחת בעולם שלא רוצה אותו ..
~צלצול~
שיעור איכסטוריה נגמר תודה לאל , פניתי לכוון הלוקר שלי , פתחתי אותו והכנסתי את הספרים , כשסגרתי ראיתי שדן נשען מאחורי הלוקר בשילוב ידיים ומסתכל עליי
" תגיד מה אתה רוצה?" לקחתי את התיק ופניתי ללכת , הוא בא אחריי
" אני לא מאמין לך, אין בחורה שלא רוצה אותי" אמר מאחורי כשאני הולכת ואפילו לא מסתובבת אליו..
"תתפלא" אמרתי והכנסתי ת'אוזניות שמעתי שירים בפול וליום , יכול להיות שהוא אמר משהו אבל לא התייחסתי , לפתע..