כל כך צדקת אז…

הייתי חולמת עליך בלילות
חושבת עליך בימים
חולמת בהקיץ בלי סוף בשיעורים.
תפסת את כל מחשבתי.
הייתי הולכת לישון, אחרי שהסתכלתי בשיחה שלנו בהודעות, ונזכרת בצחוקך המתגלגל.
כשלא היית לידי, כאילו היה גוש כבד שמכביד עליי, כאילו האוויר נעשה כבד.
האוויר נעשה קל יותר, כשהיית לידי, כשהכל נהיה ברור.
אמרת פעם איזה משפט, לאיזה צישהו מהבצפר, שמעתי אותך אז… אמרת משהו כמו 'אתה צריך לאהוב את הבחורה שלך בצורה כזו, שלא תחשוב אפילו בטעות שיש מישהו במקום כלשהו שיכול לאהוב אותה יותר"…
כל כך צדקת אז…
כל כך רציתי שתתנהג אליי כמו שאמרת במשפט.
אבל בכלל לא התייחסת אליי אז.
עבר הזמן והתחלתי כבר לשכוח ממך.
היה לי כבר חבר מאז, חבר מנייאק, אבל עדיים חבר.
ועכשיו חזרת.
אז יש לי משו לומר לך
את יודע לומר משפטים יפים?
גמני יודעת. תקשיב
'אם מישהו עכשיו רוצה אותי, שיתאמץ. ואם מישו רוצה אןתי, הוא יודע איפה למצוא אותי. ומי שלא יודע- כנראה שלא מספיק רוצה…"
רק שלא תגיד עוד שנה שאמרתי משפט יפה ןשכל כך צדקתי אז…