כלומניק

לבכות? לצחוק? איך אתה רוצה אותי?
רוצה אותי עם בגדים או עירומה לגמרי?
ללבוש את השמלה השחורה, הארוכה? זאת שאמרת ש"הולמת אותי".. אוי כמה זה עושה לי את זה כשאתה מדבר בשפה גבוהה.
רוצה אותי אצלי או אצלך?
זקופה או שמוטה?
רוצה אותי מתחננת או…?
או כלום, אתה רוצה שאהיה כלום. אתה רוצה אותי כלבה, שארד עד ברכיי, אתפוס לך בגאווה ואהיה למטה, מושפלת על הריצפה. שאגיד תודה כל פעם שאתה שולח הודעה וגם זה אחרי סינון של שעה, אחרי שנשמתי כבר יצאה מרוב אהבה אלייך ואתה.. אתה הכלומניק מבין שנינו!
הפח של הפחונים, זיין העיר כבר שנים וגם אותי אתה מזיין, מזיין לי בשכל מזיין לי ברגש כמעט שנתתי לך לזיין לי את הכוס. הגיע הזמן להחזיר את שנינו לאיפוס. הלך לי לאיבוד ההיגיון למה שאתן לבן זונה כמוך להיות לי לראשון?!
ומבחינתך חוקי הטבע אומרים לסובב אותי על האצבע הקטנה, כי עיניי בחושך וגופך באפלה. והתמימות שבי אותה ניצלת, אז מה אם הייתי קטנה ומאוהבת, אז מה אם הייתי לרגע סקסית ונחשקת. זה רק רגע ואתה תמשיך להשלות בכאב לחיים שלמים. בכיתי מצער אתה הצמדת שפתיים, לחשת נשיקות ריקות ושוב נשמטו לי הרגליים. והאהבה הזאת היא זאת שגורמת לי לשנוא אותך כל כך! יום אחד אתה איתי ויום אחר מעניק את כל כולך לאחרת, זה לא חיים זה שיגעון. וכשאני לא במיטתך אני מסתכלת מהצד ונגמרת. בעיניים דומעות ובכי שקט, בגדת ברגשותיי , אין בך טיפת אמת!