כלואה בשלשלאות מדומיינות

הוא פוגע בך, כן, בך!
אופי התשובות שלו לפי מצב הרוח שלו, לפעמים הוא עונה ולפעמים הוא לא.
הוא כותב לך הודעה בשעות הערב ואחרי כמה דקות שאת לא עונה כי לא הספקת לראות, הוא פשוט הולך לישון בלי התראה, וכשהוא רואה את התשובה שלך בבוקר הוא שוב לא עונה.

את בוכה, מטיחה בכרית, מטיחה במיטה, חושבת לשבור משהו ואז נזכרת שאחרי שהכעס יעבור את תתחרטי על זה, אז את מרשה לעצמך להוציא את הכל רק דרך בכי.

לפעמים את תוהה לעצמך שאם היית אישה מוכה, האם עדיין היית נותנת הזדמנות עוד ועוד למי שפוגע בך לא רק רגשית, אלא בנוסף גם פיזית? האם את מרשה לעצמך ליפול למעגל התעללות נפשית חוזרת?

אז את מנתקת קשר בלי להגיד לו כמה הוא פגע בך פעם נוספת, מוחקת כל זכר בנייד ככה שלא תוכלי לחזור ברגע חולשה. מתגברת לאט לאט. ואז.. הוא שוב חוזר חזרה.

האם שמעת מה זה רגשות?
האם אתה יודע מה זה כשכואב?
האם אתה חווית נטישה אי פעם, ותעשה הכל כדי לא להיות שוב במקום הזה?
האם אתה יודע איך זה להגיד שלא מתאים כשזה לא מתאים, כדי לאפשר לאדם השני להמשיך הלאה בדרכו על אף שזה יכאב לו לרגע?
-כנראה שלא.

——————————————————————–
חלמתי על האקס היום בלילה. חלמתי שאנחנו נפגשנו אחרי שנה שלא התראינו. זה היה נחמד. לא האמנתי שאני רואה אותו מולי.. בהתחלה אמרתי לעצמי בחלום "אתם רק ידידים, שום דבר לא הולך לקרות". ואז משום מקום התחלנו להתנשק בטירוף. נשיקה של געגוע של שנה, נשיקה ששינינו רצינו להגשים אז, אבל לא יכולנו. היום אני יודעת שהוא נמצא במקום אחר.. ויתכן שאם אסתכל על החלום מנקודת מבט אחרת, אני אראה בו כחלק מההחלמה שלי מהאקס.

כל כך הרבה דברים ומילים שהייתי רוצה לשתף איתו, וכל יום אני צריכה להזכיר לעצמי שזה כבר לא זה ושאני מוכרחה לצאת מהסרט הזה שאני והוא נחזור להיות יחד אי פעם.