כולם נפגעים בסוף

את האמת שלא תכננתי את זה.. יש דברים שצפווים לי מראש אבל זה פשוט היה מפתיע.
לא תכננתי שהילד הזה שהסתכלתי עליו בתחילת השנה כאיזה אימו,שהיה נראה מוזר ופריקי יתאהב בי ואני בו…אבל זה פשוט קרה,לא תכננתי את זה,לא חשבתי על זה,זה פשוט זרם והתקדם.התחלנו לדבר,בהתחלה על דברים של בית ספר,על מוזיקה,סתם באקראי גם לא התאמצתי למצוא נושא לדבר עליו שהייתי איתו,פשוט דיברתי,והוא דיבר וזה זרם בטבעיות והזמן עבר ממש מהר שהייתי איתו.
בלי ששמתי לב התחלתי לחכות לשיחות שלנו כל יום. לפעמים היו ימים שרציתי למות ולא ללכת לבית ספר, אבל המחשבה שהוא יהיה שם ויצחיק אותי עודדה אותי. ואם הוא לא היה בא, הייתי בכלל בדיכאון.
לא סיפרתי את זה לאף אחד ועד היום אף אחד לא יודע מזה.
ממש פחדתי שהוא לא מרגיש כמוני..שאין לו את ההתרגשות הזאתי שאני רואה אותו,שהוא לא מחכה לראות אותי בבית ספר,שאין לו את הדפיקות לב שלי יש שאני רואה אותו..
תמיד רציתי שיהיה לי חבר..אבל זה לא מסוג הבנים שדמיינתי שאני יהיה חברה שלהם,נו כמו חלום כל של בת בערך..שיער בלונדיני,עיניים כחולות,קוביות ,שרירים ובכלל לא היה אכפת לי מהאופי שלהם.
לא חשבתי שאני ירגיש ככה כלפי סאם,הוא הבן אדם האחרון שחשבתי שאני יתאהב בו..זה רק מראה לי איך הייתי ועדיין קצת,שופטת לפי המראה החיצוני..
אחרי כמה חודשים היה לי ברור שהוא מאוהב בי. אם היו שואלים אותי לפני כמה שבועות מה סאם מרגיש כלפיי, אהבה זה הדבר האחרון שהייתי אומרת.
אבל עכשיו אני בטוחה שהוא אוהב אותי.
הוא היה נראה לי מסוג הבנים האלה שמציעים חברות ולא מחכים לנשיקה ראשונה או משהו כזה. אבל לא היינו גרים באותו מקום ולא היינו נפגשים והבקשה פשוט לא הגיעה…
התחלתי לערער בזה שהוא אוהב אותי למרות שהיו לי מספיק הוכחות שהוא כן. לא האמנתי שהוא אוהב אותי והתחיל להמאס עליי המשחקים שלו.. הייתי עם בנים אחרים. התאהבתי, נפגעתי אבל אף פעם לא הפסקתי לחשוב עליו.והוא לא המשיך הלאה כמו שאני..הוא היה אוכל את הארוחה שלו בקפיטריה לבד בשולחן,היה לבד בהפסקות,בבית.ורק אני המשכתי הלאה,פשוט ניתקנו קשר.לא היה לי קשה להמשיך האלה,אבל שאני מתכוונת שהמשכתי הלאה,אני מתכוונת שהמשכתי הלאה רק באמיתי,לא מבפנים,זה היה נראה שלא חשבתי עליו יותר,שלא היה אכפת לי ממנו יותר,וככה סאם הרגיש,שכבר לא אכפת לי ממנו.אבל היה לי ממש קל להמשיך הלאה באמיתי.כי אני יודעת שאני יהיה עכשיו קצת לא צנועה אבל אני די ילדה יפה,הכוסית של השכבה?כן..אז ברגע שראו שאני לבד,התנפלו עליי.ולא רציתי לסרב,רציתי שסאם יראה שאני יכולה להסתדר גם בלעדיו.וזה לא היה מדובר על 2,3 בנים ,אני מדברת על 10 או יותר בנים,סוג של סטוצים.אני לא יכולה לדמיין כמה סאם נעלב.
השנה נגמרה והגיע החופש ואחריו עוד שנה התחילה. אחרי שנפרדתי מחבר שלי וחזרנו לבית ספר, נזכרתי בסאם. אבל הוא שכח ממני והרגשתי כל כך מטומטמת. לא פלא שהוא מנסה להחזיר לי עכשיו.
אך פעם אל תפגעו במישהו שאתם אוהבים כי בסוף רק אתם תפגעו מזה…