כואב לי, אוהב לי.

עצוב לי..
עצוב,
אהבה.
אהבה, אהבה, אהבה, הרגשה פזיזה ושובבה,
למה דווקא לי את מכאיבה?

קר לי.
אהבה אמורה לתת מישהו שיחמם אותי, בלב.
ואני אחמם אותו, בלב.
בינתיים,
כבר קפא לי, הלב.
כואב לי, הלב..
נמאס לי ממה שמרגיש הלב.
כאב..

זה נכתב מכאב..
צריך כאב כדי לכתוב..
לפעמים כבר עדיף..
שלא לכתוב..

כתיבה כואבת מרגשת יותר מכתיבה שמחה..
ככה זה..
חבל שיש לי כל-כך הרבה לכתוב עליו..
על "הוא".

אני חושבת שהוא אוהב אותי..
אני רוצה להגיד לו את זה..
אני לא מסוגלת..
אני מנסה להתקרב אליו..
אני קופאת..
נאלמת דום..
אני מנסה לענות לו בתשובה שהוא מקווה לה..
אבל זה קשה..
כל כך קשה..

ובסופו של דבר..
ימאס לו מזה..
אני לא משחקת בו.
לא משחקת קשה להשגה.
אני פשוט מבוהלת..
מעצמי..
מהרגשות הברורים האלו..
מהחיים ומכל מה שהן מציבים לנו..

זה שיר אהבה?
זה שיר מכאב?
הרגשות שלי..
רגשות של אהבה?
רגשות של כאב?

ישנם שני דברים שמרפאים פצעים של אהבה..
הזמן..
מי שעתיד להשאיר פצעים..
כואבים..
שורפים..
מייסרים..

כואב לי.
אוהב לי.