כואבת בסתר …..
אני כותבת עכשיו סיפור שקצת קשה לי להוציא אותו ולכתוב אותו,
אשמח לתגובות מכם :)
במחשבה שלי תמיד היה גבר חלומות שחשבתי שאף פעם לא יהיה לי אחד כזה..
אבל הכרתי מישהו שכלכך אהבתי אותו אי אפשר לא להתאהב בבן אדם הזה הוא מחוזר בכלכך הרבה בחורות.. חתיך על גבוהה כמו שכל בחורה אוהבת, גבר מושך וכובש מכל הבחינות.
לא חשבתי שיהיה איתו אבל תמיד אמרתי לעצמי כל גבר שארצה אשיג אותו !
והשגתי אותו, היינו תקופה יחד ..
הוא היה גר שלוש שנים בשכונה שלי ומעולם לא ראיתי אותו..
הוא ידיד טוב של אחותי , איך שראיתי אותו אמרתי לאחותי תביאי אותו אלינו..
משם הכל התחיל….
אומנם הוא קטן ממני בשנתיים אבל לא היה לי אכפת ….
התראינו יום יום נדלקנו אחד בשני ..
לאחר שלושה ימים שהיינו יחד טיילנו הסתובבנו כל היום של ביחד התנשקנו…
האמת שהרגשתי את הלב שלו פועם בכל פעם מחדש שהוא מנשק ומחבק .
לאחר תקופה שהיינו ביחד הרגשתי שהוא מזלזל בי שזה הדבר שהכי פוגע בי..
אבל התאהבתי בו כבר מה אני יכולה לעשות?
שאדם אוהב הוא לא מוותר בקלות…
אבל באחד מין הימים רציתי כבר לסיים עם זה כי לא הגיע לי!!!
אף פעם בחיים שלי לא אהבתי בצורה כזאת הוא התנהג כמו ילד…
כבר לא היה לי כוח לזה הוא לא ידע שאני אוהבת אותו מעולם לא אמרתי לו.. :(
איזה ערב אחד שהייתי בדיכאון ממנו הוא הכעיס אותי מאוד ביומיים האחרונים אני מביטה אחורה ואומרת לעצמי היייי מה קורה פה?
לזה כבר לא הסכמתי !
רשמתי לו בהודעה : "ב12 תפגוש אותי ליד הבית ספר"
הוא החזיר לי : "למה"
רשמתי לו : "נדבר כבר מחר אני אגיע מאוחר.."
הוא רשם לי בחזרה: "אלינוי די אין לי כוח לזה, פשוט די . אני לא בנוי לקשר כזה"
שלחתי לו : "איו לי עצבים לזה עכשיו"
"אלינוי פשוט די"
אני: " רציתי שנדבר על זה בארבע עיניים כבר אין צורך"
הוא: "תודה..
נשיקות, בהצלחה בהמשך"
אני: "על לא דבר"
ככה זה נגמר!!!!!!!!!
לאחר ההוגעה הזאת נגמרתי הרגשתי רעעע הרגשתי שבאלי רק למות למה עשיתי את זה הייתי מוכנה לסבוך גם אם הוא לא היה מתייחס אליי רק בשביל להיות איתו נקשרתי אליו היינו דומים מאוד באופי אני כבר לא ידעתי מה לעשות …
בסופו של דבר התקשרו אליי ואמרו לי שהדוד הכי אהוב עליי יותר מכל דבר במצב קריטי שנשאר לו רק עוד שבוע!!!!!!!
ואני? לא יודעת איפה לזרוק את עצמי הייתי בסף עצבים הדבר היחיד שהרגיע אותי זה הוא באותו ערב שלחתי לו שוב הודעה: "איפה אתה?? אני רוצה לדבר איתך"
הוא: "אני בדרך לבת ים לידידה שלי"
אני: "טוב"
הוא: "למה"
אני: "סתם רציתי שנדבר איתך
לא עלינו"
הוא: " על מה"
אני:" לא משנה מאמי"
הוא: " אלינוי אל תביאי לי עצבים
על מה"
אני: " סתם אני עוברת תקופה קשה עכשיו"
הוא: " טוב"
ככה זה היה ! כולה רציתי שהוא יהיה איתי בשביל להרגיע אותי להיות אותי…
ההתנהגות שלו עברה כל גבול לא הפסקתי לבכות ואמרתי לעצמי בשביל מה??? בשביל מה אני שלחתי לו?
לחשוב שבאותו יום שלא היינו יחד הוא הלך לידידה שלו???
הוא הכניס לי סכיןןן עמוקקקקקק
עכשיו גם אם הוא ירצה אף פעם לא ארצצה לחזור אזכר בתקופות היפים שלנו יחד
הוא השאיר אותי לבד עם הכאב העצום שמתחבא אצלי עמוק בלב .
תגובות (1)
אני לא חושבת שאת צריכה להאשים את עצמך בסהכ אהבת אותו וזה לגיטימי לגמרי אבל את חיבת להבין שלכל דבר יש סוף ושום דבר לא מחזיק לנצח ולפעמים עד כמה שזה קשה חייבים לשחרר