כבר לא אוהב אותה יותר..

נשיקה אחת ממני והיא הבן אדם הכי מאושר בעולם, פרפרים לא מפסיקים להתרוצץ בבטנה, וחיוך רחב וחושף שיניים מצטייר כאשר עינינו פוגשים אחד בשני לאחר הנשיקה. פעימות לבה פועמות אחת אחרי השניה במהירות ובכבידות, אני יכול לשמוע ולהרגיש אותם מבלי להתקרב אליה.
ידה מונחת על כתיפי ולא רוצה להרפות, לא רוצה לעזוב אותי. ׳אני אוהבת אותך׳ היא לוחשת לי באוזן, והחיוך בפניה שוב עולה,
׳גם אני אוהב אותך׳ אני משיב לה באדישות ובקרירות. אך לה זה לא אכפת, רק לשמוע את קולי מעלה צמרמורת בגופה, רק מגע משפתי מעלה פרפרים בבטנה, רק מבט בעיניה מעלה את פעימות לבה.
בעוד עיניה הירוקות הנוצצות נושאות תקווה שגם עיני ישיבו את אותו מבט מאוהב, אני חושבת על אותה ילדה אחרת. אותה ילדה שלא יוצאת לי מהראש, אני לא מצליח לחשוב על דבר מלבד עליה.
היא שולחת לי בערב הודעה, אך אני רק מצפה שזו תיהיה הילדה שלא יוצאת מראשי, אני אפילו לא מסוגל להשיב לה, אני לא אוהב אותה יותר.
בכל חיבוק ממנה, בכל מבט, בכל נשיקה, אני חושב על הילדה הזאת, היא גורמת לי לחייך רק מלחשוב עליה, היא גורמת ללבי לקפוץ רק מהודעה ממנה.
ואני רוצה להיות איתה, לחבק אותה, ולנשק אותה. זאת שגרמה לי לחייך בכל פעם שאני חושב עליה, כבר הפסקתי לחשוב עליה..
אני כבר לא אוהב אותה יותר..
׳אני כבר לא אוהב אותך יותר׳ אמרתי בקול מחוספס ופרצוף אדיש. ׳תנסה עוד פעם אחי, הפעם עם יותר רגש׳ חברי עמד ושפט אותי בעודו לוגם מבקבוק בירה קר ונוטף מים.
׳אני לא מסוגל לומר לה את זה, כנראה שאני לא מספיק גבר בשביל לעמוד מולה ולומר, אני מצטער אבל מגיע לך מישהו יותר טוב ממני, מישהו שבאמת יאהב אותך, מישהו שבאמת יחשוב עלייך ויתגעגע אלייך בכל שניה אפשרית, כי אני כבר לא.. ומגיע לך מישהו הרבה יותר טוב ממני..׳