כברז דולף (תבקרו את הכתיבה שלי)
היא ישבה לה בחדרה.
בוכה, כברז דולף.
דמעותיה המלוחות מתמיד,
הרטיבו את שיערה הארוך.
והוא ישב לידה, מנסה לנחם.
היא ידעה, שאהובה לא יחזור,
ולא משנה כמה תילחם.
היא המשיכה לבכות, כברז דולף.
דבר אחד היא אינה ידעה.
היא אינה ידעה כמה שמח זה שמנחם אותה, זה שלידה.
היא אינה ידעה כמה הוא אוהב אותה.
תמיד שהייתה צריכה אותו, הוא היה שם.
אך בכל זאת, היו לו רגשות אשם.
היא הוסיפה לבכות, כברז דולף,
כשהוא לידה, מצטער על החוויות שבגללה פספס.
כשלרגע, היה נראה שמבטיהם הצטלבו.
ושהשפילה פניה, נשבר ליבו.
הוא ישב לו בחדרו, בוכה, כברז דולף.
תגובות (6)
ממש ממש יפה
את מוכשרת מאוד
אחד הטובים את נורא מוכשרת
וואו…. עמוק…..
די יפה… ישנם פסיקים מיותרים, למרות שלא כולם. המילה "אינה" היא בזמן הווה והמילה "ידעה" בזמן עבר, ככה שזו שגיאה. "תמיד שהייתה צריכה אותו…" חסר כ' – כשהייתה צריכה אותו…
דניאל, לא הסברת לי מתי הנקודות :(
והקטע עם עבר והווה אצלי קורה הרבה. אני גם ככה מאוכזבת מסיפור אחד שכתבתי ״ משק כנפיו של מלאך המוות״ כי רציתי לעשות משהו יפה והייתי לחוצה בזמן :( ואז כל הרעיון התחרבש לי. תודה על הביקורת הבונה.
אגב דניאל, אם אתה עוד קורא את התגובות שלי: אתה פשוט חייב לכתוב מדריך כתיבה!!!!!!!! וחוץ מזה, אתה יכול לתת לי עצות איך לשבור מחסום כתיבה? כי יש לי רעיונות ושאני באה לכתוב כל המילים נעלמות.