ההצעה

הוא אהב אותה ועדיין אוהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם.
הוא החליט שזה הרגע לעשות את הצעד שהוא כל כך רוצה לעשות. הוא הזמין מקום במסעדה הכי טובה, טוב, לפחות ככה חברו אמר. לכבוד היום השנה השלישית שלהם ביחד.
הוא לבש את הבגדים היפים ביותר שיש לו בארון הקטן. הוא התגלח במיוחד כי הוא יודע שהיא מעדיפה את פניו חלקות ונעימות. הוא השפריץ על צווארו את הבושם שקנתה לו ליום הולדתו ואת הטבעת הנוצצת והיקרה קבר עמוק בתוך אחד מכיסי המכנס.
הוא נשם עמוק ועמד עם הרכב ממול בייתה.
היא הופיעה לאחר כמה דקות.
היא הייתה יפה, כמו תמיד אך יותר מתמיד.
שיערה השחור קלוע לצמה ארוכה שמונחת על כתפה ועינייה הכחולות התכווצו מרוב שמחה.
היא נכנסה לרכב, מתיישבת ליידו, ריח הדובדבן המתוק מילא את רכבו.
הוא נשק לשפתייה, אותו הטעם המוכר והאהוב.
הם נכנסו למסעדה שהייתה יפה באופן מפתיע , הוא לא האמין שיש מקום כזה בפתח תקווה.
הוא החמיא לה על שמלתה האדומה והיא במלמול אמרה תודה.
הוא לא הפסיק להגיד לה כמה שהוא אוהב אותה והיא בכל פעם הסמיקה מעט והשפילה את ראשה.
הוא ליטף את שתי ידייה שהונחו על השולחן והיא בבהלה הזיזה אותן.
הוא קם ממקומו, ונעמד מולה. הוא החליט שזהו הרגע שהוא תכנן כל כך הרבה.
היא הביטה בו בבלבול והוא חייך חיוך מרגיע וכרע ברך מולה.
הוא אמר לה כמה היא חשובה לו, ואיך בלעדייה הוא עצוב ואבוד. חוץ מזה הוא לא דיבר הרבה, הוא שכח מרוב התרגשות מה רצה לומר, הוא רק שלף את הטבעת למולה ושאל האם תתחתן איתו.
מבטי כל הסעודים היו עליהם, מתרגשים כמעט כמותם.
היא הסתכלה עליו מופתעת, עינייה הכחולות דמעו, היא מלמלה שהיא מצטערת, שהיא לא יכולה. היא אמרה שהיה לה מישהו אחר כל הזמן.
היא קמה והלכה, משאירה אותו שם עם הטבעת ביד.