חשבתי
שבתי שאהבה זה תמיד היה הדבר הכי טוב שיש. אין צרות, אין בעיות, רק אושר וכול טוב. אך במהרה מאוד הבנתי שזאת טעות גדולה כאשר האהבה החליטה להגיע גם אליי. תחילה, הבנים אומרים לך את הדברים שאת כול כך אוהבת. למשל- "את הכי יפה שיש" "את הבחורה הראשונה שאני מרגיש כלפייה אהבה" "מכולן את הכי מושכת" אך המשפט שהכי תופס אותך בתוך המערבולת הזאת של אהבה, אילו סך הכול 3 מילים שהן- "אני אוהב אותך". פה את כבר נשברת, כאן את מורידה את כל המסיכות שנהגת לשים רק בכדי לשחק אותה 'אחת שקשה להשגה' משהו שאת בהחלט לא. את רוצה אותו גם אז את לא חושבת מה יקרה בהמשך בגלל, שזה לא אמור להיות איכפת נכון? מה שיהיה יהיה. אך זה הכי גרוע שיש. בהתחלה הקשר הזה הוא הקשר הכי טוב שיש, את אוהבת אותו והוא אותך. לאחר מכן את מתחילה לראות דברים שונים אצלו דברים שלא הכרת בו, ואז מתחילים הריבים, מתחילות הבעיות, ומתחילות הצרות. ופה את מבינה שאהבה יכולה להיות הדבר הכי טוב שיש, אך בין רגע גם הדבר הכי רע שיש.
תגובות (2)
היי:) אהבה זה תמיד משהו שיעסיק אותנו, אבל יש בזה גם דברים טובים, ואיך שהוא אנחנו תמיד מוכנים לקחת בחשבון את הנפילה שיש בסוף רק בשביל ליהנות מההתחלה של מערכת יחסים, וזה תמיד יהיה ככה
כן אני יודעת לא ממש חוויתי אהבה אבל ניסיתי לדמיין את איך שזה באמת