חלק ממני..

אז תתאר לך פתאום שינוי קטן בחיים, אני ואתה חוזרים להיות אנחנו, ככה בין רגע אני מטיילת בשכונה, ואתה מחליט שזה הרגע שלך לעשות טיול קטן בדרום, בינתיים כבר שכחת אותי, שכחת מה היינו ומה היינו יכולים להיות, אבל זה בסדר אל תדאג אני סולחת לך , אחרי הכל הייתה לך קשה הפרדה אז עשית הכל כדי לשכוח אותי, יכול להיות שאתה צודק ואני הקשתי עליך , אבל אני יכולה להבטיח לך שהתכוונתי לכל מילה שלי כשאמרתי שאני תמיד אהיה כאן לצידך, אולי לא פיזית אלא רוחנית , תמיד אני אהיה כאן , גם אם אתה לא רוצה אותי בקרבתך אני אהיה , לא משנה איך הכל הסתיים, אם זה נגמר בטוב או נגמר ברע, אם שכחת והכרת מישהי אחרת , אם אתה מנסה להשיג מישהי אחרת , אחרי הכל , לא נזרוק את כל החלומות שלנו לפח? נשים אותם במגירה , נסגור אותה וננעל אותה, לך תדע אולי בעתיד נוכל להגשימם.עכשיו נחזור לרגע שלנו אחרי כל הנסייניות לשכוח אחד את השנייה , הריבים, אני ממשיכה לטייל ליד השכונה ואתה מגיע שואל אותי אם אני רוצה לסוע איתך, אתה יודע תמיד הייתה לי חולשה לנהגים ולגברים שולטים. אני בלי שאלות מיותרות נכנסת למכונית, יושבת ליד מושב הנהג ומסתכת עליך, איך הכל השתנה ביננו, ממלמלת כמה מילים, ושוב מדמיינת שאנחנו מאושרים וביחד. אתה מסתכל עלי ומחייך , תמיד היה לך מין חיוך קטן ומסתורי שהיה קולט אותי תמיד, אני מנסה להפסיק לדמיין אך אי אפשר , אנחנו נוסעים אך לא יודעים לאן ואתה אומר שזאת הפתעה, אני כמובן לא יכולה לסרב וממשיכה להתבונן בך, ממזמן לא היינו ככ קרובים , בלי מגע , רק אני ואתה, מסתכלים אחד על השנייה ועל הכביש אליו אנו נוסעים, אנחנו מגיעים אל חוף הים, כנראה שחשבת על הכל לפני, פורסים את המחצלת שהבאת איתך , מניחים פירות, אתה קנית לעצמך כמה בירות .אתה הרי יודע שאני לא אוהבת בירות אז קנית לי בריזר , שנינו מכבים את הפלאפון, בלי ליצור קשר עם העולם החיצוני, נכנסים למין חלום, פותחים את השתייה, אתה מתחיל לספר לי מה עבר עלייך בשנתיים האלו בלעדי, וכך גם אני , כבר ששתינו כמה בקבוקים אנחנו מתחילים לדבר שטויות, אני אומרת לך כמה התגעגתי אליך, אתה מנסה לשחק אותך קצת קשה להשגה, אבל זה לא הולם אותך , אתה נשבר ומודה שהיה לך קשה, אבל הצלחת , עברת הלאה ומבקש ממני בואי נעצור את זה לא נמשיך לדבר , נהנה מהרגע שלנו, בלי אחריות מיותרת , בלי מה שמסביב , רק אני אתה והנוף שלפנינו, ככה כמה שעות עוברות אנחנו מדברים על חיים , אתה מספר לי מה קורה עם ההורים, עם האחים , מספר לי על החבר שהתגייס , מספר לי על השטויות שעשית באילת, אפילו ספרת לי על הבלונדה שנדלקת עליה היית ככ מסטול שרדפת אחריה כל הלילה בחוף הים עד שנפלת לים , כל זה קורה כשאתה מביט למטה , ואז מרים אותו מיד ומחייך אלי חיוך קטן ומתבייש, ככה עכשיו מגיע תורי, אני מספרת לך על הכל ממש הכל, אתה יודע , איך הרגשתי אחרי הפרידה, אפילו ספרתי לך שאחרייך לא היה לי אף אחד , תמיד הייתי שמה גבול, נהיית מן חייה תוקפנית , שומרת על עצמה בשביל העתיד, אני לא אגיד לך שהייתי ילדה מאוד טובה, אבל תדע ששמרתי על עצמי בשבילי וגם בשבילך, גם ספרתי לך כמה היה לי קשה בלעדייך, כשהרגשתי שכבר לא אכפת לך ממני, שכל הסיפורים שלך היו שקרים, אבל כפי שאמרתי לך בהתחלה, זה בסדר סלחתי לך, תמיד אסלח לך, אחרי שסיימנו לספר אחד לשנייה דברים, אתה קם מביא לי חיבוק, חיבוק כמו ששנינו אוהבים, החיבוק נמשך כמה דקות, בלי יותר מידי דיבורים, למה צריך אם אפשר להרגיש אותך ולדעתך מה אתה מרגיש, אתה יודע שאני מאוהבת בחיבוקים שלך , שלא נדבר על כפות ידייך.
אחרי ששנינו נפרדים מהחיבוק אנו מתחילים לארוז הכל, נכנסים לאוטו ומתחילים בחלק הקשה ,שוכחים מכל מה שקרה בשעות האחרונות, אתה אומר שיש לך מישהי חדשה בחיים , היא מזכירה לך קצת אותי,החיוך שלה מזכיר את שלי, כשהיא מחייכת אף אחד לא נשאר אדיש, ככה היית מספר עלי. אני משקרת ואומרת שהכרתי מישהו, לא נשארת חייבת , שמתי לב שיש לך ניצןץ בעיניים כשאתה מדבר עליה, אבל אני רואה בעיניין שעלי היית מדבר במבט אחר, במבט מאוהב, עליה אתה מדבר עם מבט של תקווה, שאולי ביום מין הימיים היא תחליף את מקומי אצלך בלב . אני מגיעה לביתי , אתה בא פותח את הדלת ומלווה אותי, נותן חיבוק אחרון ואני הולכת , כל אחד חוזר לחייו, אתה לבובה שדומה לי , ואני ממשיכה אל השקר שאליו נכנסתי, ואז החיים ממשיכים כרגיל.