חכים – מתוך רומן בעבודה

מתוך רומן בכתיבה

חכים
איך הגורל מתעתע ואיך הדברים קורים דווקא באופן כזה ולא בשום אופן אחר. לעיתים אין לזה הסבר הגיוני. מאיפה מתחיל השביל המוליך לאבדון? איך נולדת טרגדיה? היא הרי מסומנת שם מראש מעצם היותה כזו. כזה הוא הסיפור שלנו. סיפור של אהבה בלתי אפשרית ושל מוות ידוע מראש.
כול הלילה היינו בטלפון זה עם זו, אף אחד חוץ משנינו לא שמע את השיחה עצמה, אם כי את הנלווים אליה, צעקות ובכי שמע מי שהיה מעבר לדלת הסגורה בשני הבתים גם שלי וגם שלה, מרחק של שני קילומטר בקו אוירי, חמש דקות נסיעה באוטו, אך בלתי עביר כפי שהוכח בעליל. כול הלילה היו הניידים שלנו מחוברים בשיחה לא נגמרת, מה אמרנו זה לזו? האם רק רבנו? או שמא טווינו תכניות ליום המחרת, היום בו נגרענו שנינו ממצבת החיים. הנה הסיפור הכי רומנטי עלינו – הניידים שלנו היו תמיד מחוברים ופתוחים זה לזה, גם שהיינו ישנים.
העניין הזה של הטלפונים המחוברים, כולם ידעו עליו, ועל העובדה שהיינו מחליפים מכשירים היא הייתה לוקחת את שלי ואני השתמשתי בשלה. מי שהיה מצלצל אלי היה מקבל את שנינו במעין שיחת ועידה, לפני כמה שנים זה היה בלתי אפשרי, אבל בדור של אייפון 5 שבדיוק הושק, האפליקציות הללו של שיחות ועידה למשל הפכו לנחלת כול, כול אלו שידעו להפעיל את המכשיר הזה, אצלה הוא כאילו נולד ביד, היא הייתה בלי ספק תוצר של הדור הזה, דור האייפון, כזה שכול העולם נמצא בכף ידו.
יום לפני שמצאו אותנו באותה קרחת יער שבין שני הכפרים שלנו ניפץ לה אחיה הקטן את הנייד אל הקיר בהתקפת זעם, כחלק ממלחמתו בנו ומניסיונו לבטל את נישואנו בכול דרך. שבועיים לפני כן, כשבאתי לביתם, זה שאותו שיפצתי עבורם בכספי ובעמל ידי וידי שאדי חברי לקראת חתונם בנם הבכור, התקיף אותי עם אחיו השני, ובקטטה שהתפתחה מצאו שניהם את עצמם בבית חולים, ואני נותרתי עם חתך עמוק ביד, אותו דאגתי לתפור באופן דיסקרטי אך שעדיין לא הגליד לגמרי כשמצאתי את מותי. כך או כך, באותו יום קניתי לה לטלפון חדש, עם מספר חדש ומדור הכי מתקדם, ובעזרתו המשכנו את קשר הנשימות הזה בינינו עוד לילה ועד הבוקר בו נעלמנו ואיתנו הטלפונים שלנו.