חיים קצרים נשמה ארוכה – פרק 1

שלום שמי סופייה , ואני בת 20, כשהייתי קטנה הייתה לי מאוד ילדות קשה מגיל 5-18 .
אז הינה הסיפור שלי כשהייתי בת 5 הוריי לא שמו לב אליי , אני הלכתי לרחוב ואספתי כסף לאוכל , לנו לא היה בבית לאכול כי הוריי שתו כל הזמן .
אז בפעם הראשונה כשאני קניתי אוכל והייתי מאוד שמחה .
אחריי שנתיים אני הלכתי לבית ספר .
וכולם ראו שאני עניה ופשוט צחקו עליי .
אחריי כמה שנים התכלתי ללכת לתיכון . ובתיכון לא ידעתי מה יהיה .
ביום ראשון בבי"ס עוד פעם כולם צחקו עליי אבל הפעם גם נתנו לי מכות חזקות .
אז בכל פעם שאני בכל פעם שאני באה הבייתה אני כולי בפצעים .
אז אני שואלת את אמא שלי .
אני"אמא למה את לא שמה לב אליי ? "
אמא" אני כן פשוט את לא אומרת לי "
אני " אמאא , אני אומרת לך כל יום מה קורה לי בבי"ס את פשוט לא מקשיבה לי !!!"
אמא" אני כן מקשיבה לך, טוב אני צריחה ללכת לעבודה ביי"
אני " הלכתי לרחוב . ולפתע אני נתקלת בבחור . והוא אומר " סליחה !! את בסדר !? אני מקס בואי אני יעזור לך .
אנחנו מסתכלים בעיינים שלנו אחד מול אחד והוא מתחיל איתי לדבר ואני זורמת איתו .

המשך יבוא………………..