חברה שהייתה לי וכבר לא

יושבת מול המחשב ואין לי מושג באיזה נושא אבחר ואכתוב וכאילו יד מכוונת מאי שם משום מקום לוחשת לי מה לכתוב ואני רק המבצעת, יתכן וזה יראה לכם מוזר אך לגבי דידי זו האמת לאמיתה.

כשאני נכנסת למחשב וכמובן רוצה להעלות סיפור ממתינה שניונת ובינגו יש לי על מה לכתוב ואוו איזו שמחה עוטפת את כולי.

אני כל כך נהנית לכתוב זה כבר איננו סוד ולכן כל נושא בכל ז'אנר שהוא גורם לי לאשר והכתיבה קולחת מבין אצבעותי.

והיום ברשותכם אכתוב סיפור קצרצר על אחת מהחברות שלי שבגדו בי, כן ממש כך.

שנים ארוכות היינו בחברות מדהימה סיפרתי לה הכל מכל וגם היא פתחה את סגור לבה בפני.

ואמש השמים נפלו עלי שמעתי מצד שלישי כיצד היא מרכלת כיצד היא משמיצה אותי כיצד היא משקרת ועוד ועוד ועוד.

אני לא מאמינה אני פשוט בהלם טוטלי האם אין אמונה באף אחד ? האם היום חבר זה שונא האם אסור לפתוח את הלב בפני אף אחד מה קורה לנו ?????

אסיים סיפור מאד עצוב זה כפי שהמשורר היטיב לומר: "אלוהים ישמרני מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי".

הייתה לי חברת נפש והיא בגדה בי ואת הלב ריסקה.