זכרון

אני זוכר אותה,
העיניים הרכות שלה היו מלאות בחלומות וכוונות טובות. קימוט עדין סביב שפתיה שנוצר כשחייכה.
ונמשים שהיו מפוזרים על פניה כמו שהכוכבים מפוזרים בשמי הלילה.

אני זוכר אותה,
הצחוק הרועם והמתגלגל שלא היה נמאס לי לשמוע. התיפוף השקט של אצבעותיה על השולחן לקצב השיר. הקול שלה… נראה לי שרק מלאכים נשמעים ככה כשהם שרים.

אני זוכר אותה,
יושבת בשקט על הנדנדה בבית הוריה, מסתכלת בעצב לכיוון רגליה. הדמעות שירדו בשקט בשקט במורד לחיה שהיו נראים כמו יהלומים נוצצים.
ואיך שהעיניים שלה היו נראות, איזה צמרמורת הם העבירו בי.

אני זוכרת אותו,
הוא היה כל עולמי
אהבתי אותו עם כל כולי
והוא הסתובב ופשוט ברח ממני