רגע לנשום פרק 1 / תגיבו !

הקדמה :
לפני שנה הייתי בטוח שאני סתם עוד אחד.. ילד, ילד רגיל בתיכון , ילד כמו כולם שמחפש את עצמו ..
השוני היחיד הוא שלעולם לא ידעתי מי הם הורי.. או מי אני , או מה.
לפני שלוש שנים המטרה שלי בחיים היתה לדעת מאין באתי ,מאיפה ,מי הם הורי ,האם הם חיים ? ,
מי הם היו , במה הם עשקו? ולמה לא זכיתי להכיר אותם , ולמה דווקא אותי אימצו הורים עשירים מישראל.. אבל מאז , השאלות שמעשיקות אותי כרגע הישתנו לחלותין .
———————————————————————————————————-
כבר אחרי חצות והוא רץ,כמו הרוח, הכי מהר שהוא יכול, מתנשף, מרגיש שהראות עומדות להתפוצץ לו בתוך החזה בעודו חי , הלב מרגיש שהוא עומד להתפרץ החוצה, הרגלים הירגישו כשבורות. כל כך כואבות, אך הוא לא מתייחס לכאב הוא רץ כבר שלוש שעות בורח ובורח אפילו לא מסתכל לאחור , הוא פחד שזה יעקב אותו, הוא ימתקרב ליער, רץ אל השורה הראשונה של העצים אל החשכה הקרה, קופץ בין התלוליות, ורץ, חושך, העצים סוגרים מסביבו , אך הוא לא פחד כלל, הפחד היחיד שהיה לו זה ש…
"אחחח.. לאא !! בבקשה רחמי,עלי..
כואב לי.. אני מדמם יותר מדי.. זה מסוכן משוגעת !
אין לי כוח , עוד מכה אחת ואני מתמותת.. אל מול עיניך !!!
אין לי כוח יותר.. למה אני? למה דווקא אני? אני עדיין לא מבין.. (עד היום!)
אני לא מבין למה ילד כמוני הוא הנבחר.. מה כבר עשיתי מה !! אני בכלל לא רוצה בזה !!
הו… הנה זה בא.. לא .. היא מתקרבת , היא תוקפת שוב.. לא מוצא עוד כוח.. לא.. אני לא יכול לא ! לא! אייי!!!! בבקשה נישבר טוב לך !! נווו … ! בבקש….." אמר ולא הספיק לסיים
" סוף-סוף הקרציה הזה סותם תפה שלו, כמה הוא מדבר ! , עדיף שישתוק קצט לא יזיק לו… " אמרה וירדה אל האדמה לידו .
" לומר את האמת ככה יותר יפה לו , אל תדעג זה לא יכאב .. טוב אולי קצט ..!" אמרה ושלפה את הסכין החדה באכזריות מבטנו ," אע !! סכין עקשנית , " אמרה בשמחה ..
טום הרגיש כאבים חדים וכואבים באיזור הבטן הוא שם את ידו על הבטן וידו התמלאה בדם , הוא הביט בנערה היפה שעמדה מולו בעיניים פקוחות ונוצצות לרגע הוא שכח מהכאבים מהמצב הכואב הזה ומזה שלפני דקה היא ניסתה להרוג אותו. ולא אמר מילה רק הביט .
"תגיד אל מה אתה חושב שאתה מסתכל ?" אמרה במבוכה .
טום הסיט את עיניו מהנערה היפה , " כלום .. אני יכול ללכת התעללת בי מפסיק !"
"לא ! אתה בא איתי רוצה או לא , אין לך ממש הרבה ברירות .." אמרה בקול מורם..
" נו באמת ! מה ניראה לך שעד כדי כך משעמם לי בחיים ?"
" אתה לא רוצה לדעת על ההורים שלך ?" אמרה והיסתובבה ללכת לתוך היער , היא התחילה ללכת במהירות .
טום עמד במקומו ועיקל את דיבריה של הנערה.."רגע ! חכי … מה מה אמרת? מאיפה לך על ההורים שלי ?"
" אם תבוא אחרי תבין…" אמרה הנערה והמשיכה ללכת , טום הלך מאחוריה מפוחד למדי נוגע בביטנו המדממת.. ובוכה עם דמעות אך בלי קול כדי שהנערה לא תשמע ותהנה מזה שהוא סובל.. הנערה היסתובבה לכיוון טום :" טוב מה ! מה אתה בוכה .." אמרה בליגלוג..
" מה אני בוכה ! את הכנסת לי לבטן סכין זה כואב ! " אמר טום כשעיניו היו מרוחות דמעות.. של כאב וכעס . הנערה הוציעה מהתיק שהיה על גבה בקבוקון :" קח .. זה יעזור תשפוך את זה על הבטן" אמרה ברצינות רבה ומפתיעה.
" תיראי מה עשית לחולצה שאני הכי אוהב כולה בדם ועכשיו היא קרועה כולה תיסתכלי ! " אמר טום מסמן עם ידו על החולצה .
" מה אתה רוצה שאני אגיד לך ? " אמרה ונעצרה במקום
" תנסי סליחה .." אמר טום וישב על האדמה הלחה ..
"ממש לא.. זה בעיה שלך לחלוטין .. ! מה אתה יושב ?!"
" אין לי כוח לזוז את לא מבינה שאני לא עשוי מאבן ! כואב לייייי !!!"
"בכיין טוב בוא הנה .." אמרה הנערה בעודה מתקופפת על האדמה ליד טוב , ומורידה ממנו את חולצתו האהובה.."תן לי את הבקבוק "
"חכי.." אמר טום .
" עכשיו שים את הראש על בירכי.. " אמרה הנערה ללא בושה , וטום עשה כדבריה.
"איך עכשיו , יותר טוב?" שאלה לאחר שטיפלה בטום ..
טום הביט בעייניה .. והינהן …
"כן.. בטח , תודה.."
" קדימה קום ובוא ..ובלי ליבכות עכשיו.."