השקר מניע אותך

ביום סתווי אחד. האמת נתגלתה לפני. המילים שכל כך חיכיתי לשמוע, הופיעו מהאין. אך האושר, שהיה אמור להגיע מהמילים הללו, לא הגיע. האושר לא הגיע כי סירבתי להאמין לכך. אף על פי שהרגשתי כך, גם אני. לא הצלחתי להאמין שזה נכון. הבבואה שלי, שראיתי כשהסתכלתי במראה, לא הספיקה. שאלתי את עצמי, איך זה ייתכן? זה לא הגיוני. לא אמיתי. זה לא נכון.
בסופו של דבר, הסכמתי, אי אפשר לטעון שההסכמה שלי נבעה מאילוץ. אבל כמובן שללא הלחץ שכפו עליי הסובבים אותי, הייתי חושבת פעמיים. אז כך זה קרה. הסכמתי וניסיתי לחיות עם זה, אך לשווא. בהתחלה זה היה נראה שונה, מיוחד, מעניין, מסקרן, מהנה, גם לאנשים שלא ראו בי כזאת. לאחר מכן, איכשהו הכל נפוג. במקום להגיש ביחד, הרגשתי לבד. ננטשתי. הייתי אוכלת את ליבי מבפנים, התפללתי כל הזמן, שאני טועה. ביקשתי שזה לא יקרה. ניסיתי להתעלם. אך לא הקנאה היא זאת ששברה אותי, אלא האבל, הכאב הנורא והבלתי נסבל של חוסר הידיעה. אמרו לי כך, ניסו להלחיץ אותי, ניסו ללעוג לי. אך מילותיהם של הסובבים אותי כמעט ולא נגעו לליבי. היו שאמרו דברים, דברים שלא רציתי לשמוע, אך נכונים, לפחות לדעתי. אז זה המשיך, סבלתי וסבלתי, לא ידעתי דבר. הסתירו ממני. לא דיברתי, לא התקרבתי, לא הקשבתי. המשכתי להכריח את עצמי להאמין. לבסוף, כשסיפרו לי את ההסבר, במקום שיבוא ישר העצב, ירדה לי אבן מהלב. שמחתי על עזיבתו על העוול הנורא שישב על ליבי. מכאן החיים המשיכו כהרגלם, ואני, עדיין טבועה בכל הסבל שנגרם לי, גיליתי את האמת של האמת. שוב פעם, הסכמתי, בלי לדעת מה יהיו ההשלכות לכך. היו פעמים שבהן חשתי נורא, חשתי פגועה לחלוטין. היו פעמים שמצאו חן בעיני והיו פעמים שבהן חשתי חסרת אונים. לא ידעתי מה לעשות, שוב פעם סבלתי, שוב פעם ליבי נשבר לרסיסים. אף שטענו שאין טעם בכך, שהכל בסדר ואף יותר מזה, שהאמת אכן אמיתית. אבל אתה שיקרת! אתה העזת לשקר לי!
בהתחלה ראית אותי טובעת בכאב של עצמי, האכלת אותי בסבל. אחר כך עשית כאילו לא קרה דבר. מאוחר יותר גילית לי את רצונותייך בעקיפין, דרך 'שליח' שגילה לי. ציפית לקבל תשובה חיובית, ואכן קיבלת! המשכתי לסבול! שניסיתי להיגאל מהכאב, עשית עצמך פגוע! הסכמתי לחזור. לאחר מכן שיקרת לי בכך שטענת שאתה אומר את האמת ושמה שנתגלה לפני מקודם היה שקר. אבל מה שאמרו היה נכון, כולו נכון – שוב פעם שיקרת! אמרת שכן! שאלו אותך ואמרת שכן! אמרת לי שכן! אתה טענת שכן! גם זה שקר! כל מילותייך ודברייך היו שקר! שקר ענקי! כעת התעלמת ממני כמעט לחלוטין, ואז (מנקודת המבט שלי לפחות) ניסית לנתק איתי את הקשר. לא טרחת לציין אם אתה עדיין רוצה כמבוקשך. אתה ממשיך לשקר, לשקר בלי הרף, אתה מצפה ממני לסמוך עליך. אתה משקר! אני לא אצליח לסמוך על אדם שמשקר! אז אנא ממך, תפסיק כבר לשקר!