הרחק הרחק ממני – פרק שישי:

אז יעקב חזר , ממש התרגשתתי עוד יומיים ניפגש … הוא לא הביא לי כלום מחו"ל לא אכפת לי הוא לא חייב לי כלום רוצה להיפגש איתו כבר לאן זה הולך אולי הפעם אני אשתפר … ? אולי הפעם אני לא אדפוק וזה גם אדם שונה זה יעקב והוא ממש ממש מקסים הוא לא כמו האחר. המשכתי להגיד לעצמי שהוא לא כמו כולם. אבל אחרי שהוא חזר שום דבר לא היה אותו הדבר השיחות נהיו משעממות .. הוא לא טרח להתקשר וכששאלתי אם אפשר … בשביל לשמוע את הקול שלו הוא תמיד המציא תירוצים וכשזה הגיע לזה ששאלתי אותו אז מה נפגשים? הוא ענה .. אני לא יודע.
לא יודע? אני אבוא עד אלייך אחצה חצי ארץ בשביל להגיע אלייך … תכננתי כבר מסלול הקצבתי כסף אפילו לא היה אכפת לי שזה יקר העיקר שאפגש איתו כבר.
הוא לא רצה לדבר על להיפגש אמר נדבר על זה אחר כך עבר כבר התאריך הראשוני של הפגישה … השיחות לא אותו הדבר , הוא כבר אדיש. משפט חכם ניוטון אמר : אהבה נגמרת כשכעס הופך לאדישות. והאהבה שהייתה או לא הייתה … נגמרה.
התקשרתי אליו הדמעות היו בעיניים שלי …
"אתה רוצה להיפרד?" שאלתי ממנו … דיברתי חלש לא רציתי שישמעו אותי מדברת , הוא לא ענה … הוא התלבט . "אני לא יודע … אני צריך לחשוב על זה" באותו היום לא דיברנו יותר. ידעתי שזה נגמר … חיכיתי לתשובה.. רציתי להאמין שעוד יש סיכוי … כמו שחיים הכט אומר : בא ניתן לבחור הזה עוד צ'אנס , המילים של הכט מהדהדות לי באוזני… ניתן לבחור צ'אנס אחד ודי… הוא צריך לתת לי צ'אנס אני לא שווה אותו כל זה בגללי ובגלל זה שאני מזוכיסטית בגלל שאני דאגנית בגלל שאני פרנואידית הוא לא יתן לי צ'אנס הוא לא … באתי לאחותי לישון בעיר אחרת , רציתי לצאת עם חברות שלי שהתגעגעתי אליהם מאוד. כולם היו עוסקות בלימודים או בצבא או בעבודה ויום אחד הזדמן לנו להיות ביחד. אחרי יומיים כמעט שלא דיברתי עם יעקב ניסיתי שוב לפלרטט איתו לצחוק איתו… אבל הוא לא צחק , הוא לא הגיב. הבנתי שזהו זה נגמר שאלתי אותו "החלטת כבר?" הוא לא החליט או אמר. למה הוא צריך לשחק ברגשות שלי?? למה הוא חושב שהוא מחליט על הלב שלי.. תגיד לא אז לא כבר עברתי פרידות כבר חתכתי וורידים כבר בכיתי ימים … ועלייך אני לא אבכה… כבר בכיתי מספיק על זה שאני אאבד אותך , והנה זה התגשם איבדתי. רשמתי לו שאין פה מה להחליט ואני מחליטה בשבילו , זהו זה נגמר ,לא יכולה לסבול את זה. עד פה!! אני לא בובה. ואני לא אתן למישהו לשחק בי … הוא אמר בסדר וזהו ככה זה נגמר … ניסיתי לא לבכות אחותי הייתה לידי. התגעגעתי ללילות שזה היה רק הוא הפלאפון ואני. מדברים עד חצות דברים מתוקים. יצאתי עם חברות , היה מאוד נחמד הם ידעו ידעו על יעקב שאלו מה איתו… וזה כבר נגמר בסך הכל שבועיים בערך עבר. לא נורא כולם ניחמו זה היה חסר קצת … אבל לא הייתי צריכה ניחומים הייתי צריכה מישהו אחר שימלא לי את הבפנים.